טיפול באדנוקרצינומה של הוושט אינו מביא לריפוי Barret’s Esophagus (מתוך Gastrointestinal Endoscopy)

ממחקר חדש שפורסם במהדורת 9 בדצמבר של Gastrointestinal Endoscopy עולה כי שילוב כימותרפיה וקרינה בטיפול באדנוקרצינומה של הוושט אינו מביא לריפוי וושט על-שם בארט (Barret’s Esophagus).

החוקרים מסבירים כי בחולים אלו נדרש מעקב לאחר הניתוח, אבלציה אנדוסקופיה או כריתת הוושט.

לדברי החוקרים, לאחר טיפול דפיניטיבי בכימותרפיה וקרינה, יש לערוך בדיקות אנדוסקופיות כחצי שנה לאחר השלמת הטיפול, ולפחות על-בסיס שנתי לאחר מכן.

מדגם המחקר כלל 43 חולים עם וושט על-שם בארט לא-מטופלת, לאחר טיפול נאו-אדג’וונטי או טיפול דפיניטיבי בשילוב כימותרפיה וקרינה, עקב אדנוקרצינומה של הוושט. החוקרים מצאו כי Barret’s Esophagus נותר לאחר הטיפול ב-95% מהחולים. יתרה מזאת, האורך הממוצע של Barret’s Esophagus לא היה שונה לפני ואחרי הטיפול.

27 חולים קיבלו טיפול משולב בכימותרפיה וקרינה, ולאחר מכן כריתת וושט. בדגימות מהניתוח מכל 27 החולים תועדה וושט על-שם בארט כולל דגימות מ-16 חולים עם תגובה פתולוגית מלאה.

16 חולים קיבלו טיפול כימותרפיה וקרינה במטרה להביא לריפוי. ב-14 חולים (88%) Barret’s Esophagus נותר בבדיקה האנדוסקופיה הראשונית לאחר הטיפול או בבדיקות אנדוסקופיות במהלך המעקב. באותם 14 חולים, האורך הממוצע של מקטע Barret’s Esophagus עמד על 6.6 ס”מ לפני הטיפול ו-5.8 מ”מ לאחריו (p=0.38).

בתשעה חולים תועדה תגובה קלינית מלאה לטיפול דפיניטיבי בשילוב כימותרפיה וקרינה; בבדיקות אנדוסקופיות במסגרת המעקב, ב-7 חולים (78%) תועדה דיספלזיה על-רקע וושט על-שם בארט.

החוקרים טוענים כי המעקב האנדוסקופי לאחר טיפול בממאירות לא-גרורתית של הוושט אינו זוכה לחשיבות מספקת בהנחיות הנוכחיות. טיפולי כריתה ואבלציה בגישה אנדוסקופיה שפותחו לאחרונה עשויים לסייע בטיפול מוצלח ב-Barret’s Esophagus הנותר לאחר הטיפול, ובהישנות גידול בשכבת הרירית.

בחולים עם וושט על-שם בארט עם הפוגה מלאה של אדנוקרצינומה לאחר טיפול דפיניטיבי בשילוב כימותרפיה עם קרינה, גידולים נשנים באתר הראשוני הם למעשה גידולים חדשים שמקורם ב-Barret’s Esophagus שלא הושפע מהטיפול.

לאור זאת, החוקרים מתכננים לערוך מחקרים נוספים בנושא, במטרה לבחון את ההשפעה של טיפול אבלציה בגישה אנדוסקופיה על שיעור ההישנויות של גידולים ועל שיעורי ההישרדות לאחר חמש שנים.

Gastrointest Endosc 2009

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן