Surgery

הארגון האמריקאי לסוכרת פרסם הנחיות מעודכנות לאבחנה וטיפול בסוכרת (מתוך Diabetes Care)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

הארגון האמריקאי לסוכרת (American Diabetes Association, ADA) פרסם ב-29 בדצמבר 2009 ב-Diabetes Care הנחיות מעודכנות לאבחנה וטיפול בסוכרת. ההנחיות המעודכנות ממליצות על שימוש בבדיקת המוגלובין A1C לצורך אבחנה, שכן מדובר בבדיקה מהירה וקלה לביצוע שעשויה לצמצם את מספר המקרים הלא-מאובחנים ולזהות יותר חולים במצב של טרום-סוכרת (prediabetes).

אנשי ה-ADA מסבירים כי שימוש בבדיקת ההמוגלובין A1C צפוי להעלות את מספר הנבדקים ולפיכך את מספר החולים המאובחנים, שכן בניגוד לרמת הסוכר בצום ובדיקת העמסת סוכר, הבדיקה אינה דורשת צום מקדים. הם מדגישים כי סוכרת סוג 2 היא מחלה הניתנת למניעה, במידה ונעשה שינוי באורח החיים כאשר רמות הסוכר בדם הן עוד בטווח הטרום-סוכרתי.

בדיקת ההמוגלובין A1C מעריכה את רמת הסוכר הממוצעת בדם ב-3 החודשים החולפים. בעבר נעשה שימוש בבדיקה רק לצורך הערכת האיזון הגליקמי בחולי סוכרת לאורך זמן. ע”פ ההנחיות המעודכנות, רמת המוגלובין A1C של 5% היא תקינה, רמה בטווח 5.7%-6.4% מעידה על מצב טרום-סוכרתי, ורמה של 6.5% ומעלה מעידה על סוכרת. הנחיות ה-ADA ממליצות על שמירת ערכי ההמוגלובין A1C נמוכים מ-7% בחולי סוכרת, על מנת למנוע סיבוכים חמורים הקשורים למחלה, כולל נפרופתיה, נוירופתיה, רטינופתיה ומחלת חניכיים.

השינויים שנעשו בהנחיות הקליניות כוללים:

1.      להנחיות הטיפול בחולי סוכרת נוסף פרק בנושא ציסטיק פיברוזיס. בעבודות קודמות נמצא כי אבחנה מוקדמת של סוכרת הקשורה לציסטיק פיברוזיס וטיפול קפדני באינסולין, הובילו לצמצום שיעורי התמותה ולהעלמות הבדלי התמותה בין המינים.

2.      ההנחיות לאבחנת סוכרת כוללות המלצה על שימוש בבדיקת המוגלובין A1C לאבחנת המחלה, עם ערך סף של 6.5%.

3.      מצבים הכרוכים בסיכון מוגבר לסוכרת כוללים רמות המוגלובין A1C בטווח 5.7%-6.4%, רמות גבוהות של סוכר בצום (impaired fasting glucose ) והעמסת סוכר לא תקינה (impaired glucose tolerance).

4.      ההנחיות לאבחנת סוכרת הריונית דנות בשינויים עתידיים באבחנה. המלצות הסקר כוללות ניתוח גורמי סיכון בשילוב עם בדיקת העמסת סוכר במידה ויש צורך. על נשים שסבלו מסוכרת הריונית לעבור בדיקת סקר לסוכרת כ-6-12 שבועות לאחר הלידה, ולהמשיך במעקב אחר הופעה אפשרית של סוכרת או מצב טרום-סוכרתי.

5.      מטרות ההנחיות לחינוך המטופלים לטיפול עצמי כוללות שיפור ההיענות לטיפול, הסבר על יעדי האיזון הגליקמי, ועלייה באחוז החולים עם רמות המוגלובין A1C בטווח המטרה.

6.      ההנחיות המעודכנות ממליצות לשקול מתן אספירין כמניעה ראשונית לחולי סוכרת הסובלים מסיכון קרדיווסקולארי מוגבר, המוגדר כסיכון ל-10 שנים הגבוה מ-10%. אוכלוסיה זו כוללות גברים מבוגרים מגיל 50 שנים ונשים מבוגרות מגיל 60 שנים עם גורם סיכון מז’ורי נוסף אחד לפחות.

7.      ניתן לשקול ביצוע צילום רשתית כבדיקת סקר לרטינופתיה. בהנחיות נכתב כי למרות שצילום רשתית באיכות גבוהה מסוגל לזהות את רוב מקרי הרטינופתיה המשמעותיים קלינית, הבדיקה אינה מהווה תחליף לבדיקת עיניים יסודית. מומלץ לבצע בדיקת רשתית על בסיס שנתי, או לפחות כל 2-3 שנים בחולים בסיכון נמוך עם בדיקת עיניים תקינה בעבר.

8.      ע”פ ראיות חדשות, מוטל כעת ספק ביתרון של איזון גליקמי קפדני בחולים קשים המאושפזים בבית החולים.

9.      האסטרטגיות החדשות לשיפור הטיפול בחולי סוכרת מבוססות על ראיות עדכניות, וכוללות מעקב אחרי רמות ההמוגלובין A1C, רמות השומנים בדם וערכי לחץ הדם. כמו כן מומלץ על הטמעת מערכות לבקרת איכות וטיפול בגישה רב-תחומית.

כותבי ההנחיות מסכמים כי הטיפול האופטימאלי בסוכרת דורש גישה מערכתית ומאורגנת, המערבת צוות רב תחומי.

Diabetes Care.; January 2010 Supplement.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס ( Lupus Low Disease Activity State, או LLDAS) או הפוגה ממושכת לאורך שלושה חודשים מלווה בסיכון מופחת משמעותית לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות בחולי לופוס, כאשר פעילות מחלה נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר מלווה בירידה גדולה עוד יותר בסיכון לסיבוכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת […]

  • דלקת ענביה בילדים מלווה בסיכון מוגבר לקטרקט (JAMA Network Open)

    דלקת ענביה בילדים מלווה בסיכון מוגבר לקטרקט (JAMA Network Open)

    בילדים עם אבחנה של דלקת ענביה (Uveitis) סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות קטרקט, בהשוואה לאלו ללא התהליך הדלקתי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. הסיכון המוגבר נותר על כנו לאורך תקופות מעקב שונות ובקבוצות שונות לפי גיל, מין ומוצא אתני. מחקר העוקבה התבסס על נתונים ממאגר TriNetX וכלל ילדים עם וללא […]

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה