Surgery

הקשר בין רמת CRP ובין הסיכון למחלת לב כלילית, שבץ ותמותה (Lancet)

במאמר שפורסם ב-Lancet קבוצת ERFC (Emerging Risk Factors Collaboration) מדווחת על מטה-אנליזה להערכת עוצמת ואופי הקשר בין ריכוז CRP (C-Reactive Protein), גורמי סיכון קרדיווסקולאריים מוכחים והסיכון לתחלואה.

החוקרים ערכו מטה-אנליזה שכללה רשומות אודות 160,309 משתתפים ללא היסטוריה של מחלת כלי דם (1.31 מיליון שנות-אדם בסיכון,  27,769 מקרי תחלואה פטאליים ולא-פטאליים) מ-54 מחקרים פרוספקטיביים, ארוכי-טווח.

מהתוצאות עולה כי ריכוז CRP נותר קבוע במהלך מספר שנים, בדומה לערכי כולסטרול כללי וערכי לחץ הדם הסיסטולי. בחולים ללא מחלת כלי דם, זוהה קשר לוג-ליניארי בין ריכוז CRP ובין הסיכון למחלת לב כלילית, שבץ איסכמי ותמותה על-רקע מחלות כלי-דם ומחלות אחרות (כולל מספר ממאירויות ומחלות נשימתיות). הקשרים הללו נותרו לאחר ניתוח שלא-כלל מעשנים ואת שנות המעקב הראשונות.

תקנון למספר גורמי סיכון מקובלים וריכוז פיברינוגן החליש משמעותית את הקשר בין ריכוז CRP וסיכון למחלת לב כלילית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי קיים קשר רציף בין ריכוז CRP ובין הסיכון למחלת עורקים כליליים, שבץ איסכמי, תמותה וסקולארית, ותמותה על-רקע מספר ממאירויות ומחלות ריאה. החשיבות של CRP במחלות אלו אינה-ידועה. הקשר עם מחלת כלי דם איסכמית תלוי ברובו בגורמי סיכון מקובלים ומדדי דלקת אחרים.

במאמר מערכת שהתייחס לממצאי המחקר נכתב כי התוצאות יעוררו שוב את הויכוח בנוגע לחשיבות CRP בגישה הקלינית לחולים, כולל חשיבותו בקבלת החלטות הנוגעות למניעה ראשונית של מחלות קרדיווסקולאריות ואם קיים קשר סיבתי בהתפתחות תחלואה קרדיווסקולארית. הכותבים מדגישים כי ניתן לפתור את המחלוקת באמצעות מחקרים אקראיים עם תרופות המכוונות באופן ספציפי ל-CRP, ובימים אלו עובדים על תכשירים מסוג זה. הם מציינים כי גם אם CRP אינו מהווה גורם סיבתי בהתפתחות טרשת עורקים וקרע פלאק טרשתי, עדיין ייתכן כי מדובר בכלי חשוב מאוד בתחום הקרדיווסקולארי.

מניתוח פוסט-הוק של מחקר AFCAPS-TexCAPS עולה כי כמניעה ראשונית, Lovastatin משתלם יותר מבחינת עלות-תועלת בחולים עם ריכוזי CRP גבוהים. כמו כן, במחקר JUPITER מצאו החוקרים כי בנבדקים עם ערכי LDL תקינים יחסית וריכוז CRP של מעל 2 מ”ג לליטר, Rosuvastatin (קרסטור) הביא לירידה בסיכון הקרדיווסקולארי. למעשה, הירידה בערכי LDL ו-CRP תחת טיפול בסטטינים ניבאה את התועלת של טיפול זה. לכן, גם אם יתברר כי אין קשר סיבתי ישיר בין CRP ובין מחלה קרדיווסקולארית, הוא עדיין עשוי לסייע בזיהוי חולים בסיכון קרדיווסקולארי ולהעריך את התועלת של ההתערבויות השונות.

Lancet early online publication, 22nd December 2009

לידיעה ב-NELM

הערת מערכת:

בהמשך לידיעה זו, אתם מוזמנים לעיין במאמר נוסף שפורסם באתרנו בימים האחרונים, בהמלצת פרופ’ מיכאל מאיר, בנוגע להשפעה המגנה של CRP בחולים עם ARDS

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס ( Lupus Low Disease Activity State, או LLDAS) או הפוגה ממושכת לאורך שלושה חודשים מלווה בסיכון מופחת משמעותית לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות בחולי לופוס, כאשר פעילות מחלה נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר מלווה בירידה גדולה עוד יותר בסיכון לסיבוכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת […]

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה