Surgery

עליה גדולה בשיעור סרטן הושט בעקבות השמנת-יתר

ממחקר חדש, שהוצג בכנס השנתי ה-43 של Society of Thoracic Surgeons, עולה כי היארעות סרטן הושט עלתה באופן דרמטי בארה”ב, עם עליה בשכיחות השמנת-יתר שהגיעה לשיעורי אפידמיה והובילה לעליה במחלת ריפלוקס כרונית.

החוקרים טוענים כי במרכזם פותחה טכניקה כירורגית חדשה, Transhiatal Esophagectomy, הנמנעת מפתיחת חלל בית החזה, והינה בטוחה ומוצלחת בידיהם בחולים הסובלים מהשמנת-יתר בולטת, וכן בחולים רזים יותר. עם זאת, הם מציינים כי חייבים לזכור שהם עובדים במרכז המטפל בנפח חולים גדול, והמנתחים במקום מבצעים 150-200 ניתוחים כאלו כל שנה. לא ניתן להכליל את התוצאות הללו לבתי חולים בקהילה, בהם הכירורגים מבצעים ניתוח אחד או שניים כאלו בשנה.

לדברי החוקרים חל שינוי במהלך הטבעי של סרטן ושט, ושיעורי ההיארעות עלו. בעוד שלפני 20 שנים, מרבית סרטני הושט היו מסוג SCC (Squamous Cell Carcinoma) בחולים הנהגו לשתות אלכוהול ולעשן, ורק שיעור קטן מהגידולים היה מסוג Adenocarcinoma, כיום, מרבית המקרים, כ-85%, מגידולי הושט הם מסוג Adenocarcinoma שמקורם באפידמיה של השמנת-יתר ומחלת ריפלוקס.

השמנת-יתר מעלה את הסיכון ל-Gastroesophageal Reflux, והחומצה החוזרת לושט פוגעת בתאים המצפים את הושט. בסופו של דבר, הגוף מתחיל להחליף את הציפוי ב-Barret’s Mucosa, המעלה את הסיכון לסרטן.

היארעות Adenocarcinoma עלתה בקרוב ל-350% בשלושים השנים האחרונות, בצמוד לאפידמיה של השמנת-יתר, הנפוצה בארה”ב ובאירופה.

טיפול כירורגי כולל הסרה של מרבית הושט, והגישה הסטנדרטית היא דרך חלל הריאות. שיטת Transhiatal Esophagectomy, שפותחה באוניברסיטת מישיגן בשנות השבעים, כוללת חתך בצוואר ובבטן עליונה, אך לא נובעת בחלל הריאות, דבר המקטין את שיעורי התחלואה והתמותה.

עם זאת, השמנת יתר היא התווית נגד יחסית לניתוח Abdominal Hiatus Hernia, והצוות תהה באם העליה במשקל החולים בהם טיפלו הגדילה את הסיכון. מניתוח הממצאים שערכו, עולה כי בטיחות ושיעורי הצלחת הטיפול לא הושפעו. התוצאות ב-133 מטופלים עם BMI של למעלה מ-35 היו דומות לתוצאות בביקורות שלא סבלו מהשמנת-יתר (מדדי BMI בטווח שבין 18.5-30), שתאמו מאוד מבחינת סוג הגידול וגודלו, קומורבידיות, וגיל ומין.

עם זאת, לא ניתן להסיק מכך כי הניתוח זהה בחולים שמנים יותר. הניתוח קשה יותר וארוך יותר בחולים הסובלים מהשמנת-יתר קשה (5-6 שעות במקום 3-3.5 שעות), ותובעני יותר מבחינה גופנית וסטרסוגנית למנתח. כמו כן, הניתוח דורש פיתוח ציוד ייחודי, דוגמא רטרקטורים ומספריים ארוכים במיוחד. החוקרים מצאו כי בידיים שלהם, עם הציוד המתאים, שיעורי התחלואה והתוצאות היו דומות גם בחולים הסובלים מהשמנת יתר קשה.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה