Surgery

טיפולי הקרנות לאחר הוצאת הערמונית מורידים את הסיכון להישנות הגידול (מתוך Journal of the American Medical Association)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת נובמבר של Journal of the American Medical Association, עולה כי הטיפול האופטימאלי בסרטן ערמונית לאחר הוצאת רדיקלית של הערמונית נשאר לא ברור, למרות שנעשה שימוש אדג’ובנטי בטיפולי הקרנות בחולים אלה כבר יותר מ-40 שנה. רק היום, מחקר ארוך טווח ביטא את היתרונות והחסרונות של גישה טיפולית זו. המחקר מראה כי הוספת טיפולי הקרנות מורידה את הסיכון של הישנות המחלה, אך לא משפרת משמעותית את ההישרדות.

תוצאות המחקר מספקות הנחיות לרופאים ולחולים בעת שקילת האופציות לטיפול אדג’ונבטי כטיפול במחלה מתקדמת פתולוגית.

הסרטן כבר התפשט מחוץ לערמונית

במחקר השתתפו 425 גברים לחציון של 10.6 שנים. כל הנבדקים היו בעלי אבחנה של גידול בערמונית והם היו עתידים לעבור כריתה רדיקלית של הערמונית, שבמהלכה התברר כי הגידול התפשט מחוץ לערמונית. הדבר קרה ב-38% עד 52% מהנבדקים ולדברי החוקרים, פרופורציה זו לא השתנתה במהלך השנים האחרונות, למרות תזוזה של השלב הגידולי לשלבי גידול מוקדמים ולנפחים קטנים יותר.

הנבדקים חולקו רנדומאלית לקבל טיפולי הקרנות (214 נבדקים) או טיפול רגיל ומעקב (211 נבדקים). ההקרנות הועברו על ידי קרן חיצונית במינון של 60 עד 64 Gy ב-30 עד 32 מקטעים.

משתנה המחקר העיקרי היה הישרדות חופשייה מגרורות, וההבדל בין הקבוצות לא היה משמעותי. חציון ההערכות להישרדות ללא גרורות היו 14.7 שנים בקבוצת ההקרנות ו-13.2 שנים בקבוצת המעקב (P = .06).

זמני הישרדות ללא גרורות אלה היו הרבה יותר ארוכים בהשוואה למצופה בהתחלת המחקר (באוגוסט 1988), שאז חציון הישרדות ללא גרורות המצופה בקבוצת המעקב היה סביב 6 שנים. במחקר אירעו 35 מקרים של מחלה גרורתית בקבוצת המעקב ו-17 מקרים בקבוצת ההקרנות, גם שיעור זה היה גבוה יותר מהמצופה.

ירידה משמעותית בהישנות המחלה

טיפולי הקרנות הורידו משמעותית את הסיכון להישנות המחלה, שהוגדרה ככל עדות של מחלה מדידה או מחלה הניתנת להערכה, כגון לזיות בעצמות. בקבוצת ההקרנות, 84 מתוך 214 נבדקים     (39.3%) חוו הישנות של המחלה בהשוואה ל-111 מתוך 211 נבדקים בקבוצת המעקב (52.6%)      (P = .001). חציון ההערכות ללא הישנות היו 13.8 שנים ו-9.9 שנים עבור הקרנות ומעקב בהתאמה.

טיפולי הקרנות גם הורידו משמעותית את הסיכון לרילפס ביוכימי, שנמדדה על ידי רמות של PSA      (prostate specific antigen). כמעט פי 2 נבדקים בקבוצת המעקב חוו רילפס ביוכימי (112 מתוך 175, 64%) בהשוואה לאלה בקבוצת ההקרנות (60 מתוך 172, 34.9%, P < .001 ). אך המשמעויות של אלה לא ידועות היות ויש כיום עימות זועם בנוגע לאם תגובת PSA לטיפול יכול לשמש כסרוגייט לתוצאות הקשורות למחלה. מחקר זה מדגים את החוסר עקביות הפוטנציאלית של רילפס PSA והישרדות ללא גרורות, עם ירידה משמעותית ברילפס, אך ללא קשר משמעותי בסיכון למחלה גרורתית.

במחקר לא הופיע אפקט משמעותי על ההישרדות הכללית. 71 מתוך 214 נבדקים (33.2%) בקבוצת ההקרנות מתו בהשוואה ל-83 מתוך 211 (39.3%) בקבוצת המעקב (P = .16). חציון ההישרדות היה 14.7 מול 13.8 שנים בהתאמה.

יותר סיבוכים קרו בקבוצת הנבדקים, שקיבלו הקרנות (51 מתוך 214, 23.8%) בהשוואה לאלה בקבוצת המעקב (25 מתוך 211, 11.9%, P = .002), כאשר כמעט מספר כפול של נבדקים הושפעו. הסיבוכים העיקריים, שהופיעו היו סיבוכים רקטליים, כגון פרוקטיטיס או דימום רקטלי, שקרה ב-3.3% מקבוצת ההקרנות ובאף אחד מקבוצת המעקב (P = .02 ), סטריקטורות בשופכה (17.8% מול 9.5%, P = .02) ואי שליטה מלאה על שלפוחית השתן (6.5% מול 2.8%, P = .11).

הנחיות לרופאים ולחולים

ממצאי המחקר מספקים הנחיות בנוגע לטיפולי הקרנות. טיעונים לטובת טיפולי הקרנות כוללים ירידה של בערך 50% בסיכון לרילפס PSA או הישנות המחלה ואולי ירידה לא משמעותית בסיכון להישרדות ללא גרורות. אך בקרב אלה המתנגדים לטיפולי הקרנות אדג’ונטים, קיימת העובדה, שלמחקר היו ממצאים שליליים (לא הייתה ירידה משמעותית במחלה גרורתית).

אפשרות אחת היא לדחות את טיפולי ההקרנות, כאשר הם לא יינתנו מיד לאחר הניתוח להוצאת הערמונית (תוך 10 ימים במחקר הנוכחי), אלא קודם לעקוב אחר חולים אלה ולהציע להם טיפולי הקרנות רק אם רמת PSA עולה. בגישה זו נעשה שימוש בקבוצת המעקב במחקר הנוכחי, היות ובסופו של דבר שליש מהם עברו טיפולי הקרנות. עם חסר בשיפור משמעותי סטטיסטית בהישרדות ללא גרורות ובהישרדות כללית בשתי קבוצות המחקר, ייתכן כי גישה זו היא האלטרנטיבה ההגיונית.

JAMA. 2006;296;2329-2335

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • הפחתת משקל עשויה להפחית את הסיכון להתפתחות ממאירויות משנית להשמנה (מתוך כנס ה-ADA)

    הפחתת משקל עשויה להפחית את הסיכון להתפתחות ממאירויות משנית להשמנה (מתוך כנס ה-ADA)

    במבוגרים עם השמנת-יתר המצליחים לרדת במשקל גופם נרשמה ירידה בסיכון להתפתחות ממאירויות על-רקע השמנה, כך עולה מנתונים שפורסמו במהלך כנס ה-American Diabetes Association. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי, רטרוספקטיבי, שכלל נתונים אודות 105,472 מבוגרים עם השמנה ובחנו את הרשומות הרפואיות הממוחשבות ממרפאת קליבלנד בין 2000 עד 2022. נתוני מדד מסת גוף נאספו אודות כל משתתף והחוקרים […]

  • ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים סביב הניתוח (J Arthroplasty)

    ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים סביב הניתוח (J Arthroplasty)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Arthroplasty דווח על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה בעלויות טיפול גבוהות יותר וסיכון מוגבר לסיבוכים ניתוחיים, כולל שבר סביב מפרק תותב ועירויים, בהשוואה לניתוח קונבנציונאלי להחלפת מפרק הירך. החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שכלל נתונים אודות כ-1.2 מיליון חולים (גיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה