ממחקר חדש עולה שהיסטוריה של היפרפלזיה אטיפית וקרצינומה לובולרית in situ (LCIS) בשד הם הגורמים העיקרים המנבאים שלחולה יוצע טיפול בטמוקסיפן ושהיא תסכים לקבלו.

החוקרים ציינו שמרבית הנשים שהטיפול ב-tamoxifen הוצע להן סרבו לקבלו.

הם הוסיפו וציינו שאלו ממצאים מדאיגים לאור נתונים ממחקרים קודמים שהראו ירידה של 49% בסיכון ללקות בסרטן שד לאחר טיפול ב- tamoxifenבנשים הנמצאות בסיכון גבוה.

במחקר נטלו חלק 229 נשים שפנו להערכת הסיכון שלהן ללקות בסרטן, מתוכן ל-137 (63%) הוצע טיפול ב-tamoxifen כאשר רק 57 (42%) נענו להצעה וקיבלו את הטיפול.

ניתוח הגורמים שהיו קשורים לכך שלחולה יוצע טיפול ב-tamoxifen הראה שהיסטוריה של היפרפלזיה אטיפית (odds ratio-20.3), של LCIS (3.4) או של היסטרקטומיה היו היחידים שהגיעו למובהקות סטטיסטית.

לגבי ההסכמה לקבל את הטיפול, הגורמים שנמצאו קשורים בכך היו היסטוריה של היפרפלזיה אטיפית או LCIS וגיל מבוגר.

“הכרה בהבדלים בין נשים הנמצאות בסיכון מוגבר על בסיס היסטולוגי לבין אלו הנמצאות בסיכון עקב סיבות אחרות תביא לשיפור ביעוץ לגבי טיפול כימופרוטקטיבי בנשים הללו” סיכמו החוקרים.

Cancer 2004;100

לידיעה במדסקייפ