Stroke

דחק פסיכו-סוציאלי מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי (JAMA Netw Open)

שבץ

בקרב מבוגרים עם רמות דחק גבוהות תועד סיכון מוגבר משמעותית לאירוע מוחי חד, בהשוואה לאלו עם רמות דחק נמוכות, אך הסיכון פוחת במידה ומרגישים כי מצליחים להשתלט על חיי העבודה והבית שלהם, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.

מחקר INTERSTROKE כלל למעלה מ-25,000 חולים לאחר אירוע מוחי וביקורות מ-32 מדינות שנכללו בין 2007 ו-2015. המחקר הנוכחי כלל נתונים אודות 13,350 מקרים ו-13,462 ביקורות.  לכל המקרה התאימו החוקרים ביקורת תואמת בגיל ומין מאותו מרכז או אזור מגורים. המקרים כללו חולים שהתקבלו עם אירוע מוחי איסכמי או המורגי חד ראשון וגויסו בתוך 72 שעות מהאשפוז או בתוך חמישה ימים מהופעת התסמינים.

כל המשתתפים השלימו שאלון מתוקנן עם שאלות שנועדו להעריך את רמת הדחק בבית, דחק בעבודה, דחק כלכלי ואירועי דחק בחייהם. אלו בקבוצת המקרים התבקשו לספק תשובות אודות מצבם לפני האירוע המוחי.

שיעור גבוה יותר של חולים עם היסטוריה של אירוע מוחי דיווחו על רמות גבוהות של דחק בבית, בהשוואה לביקורות (14.2% לעומת 9.6%, בהתאמה). לאחר תקנון למין, גיל וגורמי סיכון אחרים, רמות דחק גבוהות בבית לוו בסיכון מוגבר משמעותית לאירוע מוחי מכל-סוג (יחס סיכויים מתוקן של 1.95, רווח בר-סמך 95% של 1.77-2.15), אירוע מוחי איסכמי (יחס סיכויים מתוקן של 1.82, רווח בר-סמך 95% של 1.63-2.03) ודימום תוך-מוחי (יחס סיכויים מתוקן של 2.55, רווח בר-סמך 95% של 2.05-3.18).

דחק גבוה בעבודה דווח בשכיחות גבוהה יותר במקרים לעומת הביקורות (23.1% לעומת 15.4%, בהתאמה) ולווה בעליה משמעותית בסיכון לאירוע מוחי מכל-סוג (יחס סיכויים מתוקן של 2.70, רווח בר-סמך 95% של 2.25-3.23), אירוע מוחי איסכמי (יחס סיכויים מתוקן של 2.27, רווח בר-סמך 9% של 1.85-2.78) ודימום תוך-מוחי (יחס סיכויים מתוקן של 5.20, רווח בר-סמך 95% של 3.48-7.77).

הקשר בין רמת דחק ובין אירוע מוחי נותר מובהק סטטיסטית לאחר תקנון לגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, דוגמת יתר לחץ דם ועישון, רמז לכך שהקשר עשוי להיות בלתי-תלוי בגורמי סיכון קרדיווסקולאריים אלו.

עם זאת, החוקרים מדווחים כי תחושת שליטה על חיי הבית והעבודה עשוי להפחית את הסיכון לאירוע מוחי. למרות שרמות דחק גבוהות עדיין נקשרו עם סיכון מוגבר לאירוע מוחי בהשוואה לרמות דחק נמוכות, הסיכון היה קטן יותר במידה והנבדקים חשו כי הם יותר בשליטה בעבודה (יחס סיכויים של 2.20 לעומת 2.70, P=0.008) ובבית (יחס סיכויים של 1.69 לעומת 2.40, p<0.001), בהשוואה לאלו שלא היו בשליטה.

ממצאי המחקר מציעים כי ניתן לשקול שינוי תנאי עבודה במטרה להשיג שליטה טובה יותר על המתרחש במקום העבודה ולהפחית את הסיכון לאירוע מוחי.

 

JAMA Netw Open, Dec 9, 2022

 

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

  • תוצאות מבטיחות לאפליקציית CBT לטיפול במבוגרים צעירים עם חרדה (JAMA Netw Open)

    תוצאות מבטיחות לאפליקציית CBT לטיפול במבוגרים צעירים עם חרדה (JAMA Netw Open)

    אפליקציה מונחית-עצמית למכשיר הנייד לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy, או CBT) מלווה בירידה משמעותית בתסמיני חרדה במבוגרים צעירים עם הפרעות חרדה לאחר שלושה שבועות, עם המשך שיפור לאורך 12 שבועות, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מדגם המחקר כלל 59 מבוגרים בגילאי 18-25 שנים (גיל ממוצע של 23 שנים; […]

  • בדידות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בקרב מבוגרים ששרדו מחלה ממארת (J Nat Comprehensive Cancer Netw)

    בדידות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בקרב מבוגרים ששרדו מחלה ממארת (J Nat Comprehensive Cancer Netw)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the National Comprehensive Cancer Network עולה כי בדידות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בקרב מטופלים ששרדו מחלה ממארת. בעקבות ממצאי המחקר ממליצים החוקרים לשלב בדיקות סקר לבדידות כחלק מההערכה האונקולוגית של חולי סרטן. מדגם המחקר כלל מבוגרים בגילאי 50 שנים ומעלה ששרדו מחלה ממארת ונכללו במחקר Health and Retirement Study […]

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

  • סיכון מוגבר לאובדנות בקרב בני זוג של חולים עם מחלות ממאירות (JAMA Oncology)

    סיכון מוגבר לאובדנות בקרב בני זוג של חולים עם מחלות ממאירות (JAMA Oncology)

    בני ובנות זוג של חולים עם מחלה ממארת מצויים בסיכון מוגבר לאובדנות, בפרט במהלך השנה הראשונה לאחר אבחנת המחלה הממארת אצל בן/בת זוגם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מדנמרק שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על מצוקה פסיכולוגית גבוהה יותר והפרעות פסיכיאטריות משמעותיות בקרב בני ובנות זוג […]

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה