מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי הגדלת היקף פעילות גופנית בעצימות קלה והפחתת משך פעילות יושבנית מלווה בסיכון מופחת לאירוע מוחי ראשון במבוגרים בגיל העמידה ובגיל מתקדם. עוד עולה מהנתונים כי פרקי זמן קצרים של פעילות גופנית בעצימות מתונה-עד-מאומצת מלווים בסיכון מופחת לאירוע מוחי.
מדגם המחקר כלל 7,607 מבוגרים (גיל ממוצע של 63 שנים, 54% נשים) מארצות הברית ללא היסטוריה של אירוע מוחי, עם ייצוג בולט של משתתפים מאזור דרום-מזרח של “חגורת השבץ”, אשר לקחו חלק במחקר REGARDS. המשתתפים נשאו מד תאוצה להערכת פעילות גופנית והתנהגות יושבנית לאורך שבעה ימים רצופים.
לאורך מעקב ממוצע של 7.4 שנים תועדו 286 אירועים מוחיים.
מהנתונים עולה כי פעילות גופנית בהיקף גדול יותר לוותה בסיכון מופחת לאירוע מוחי. בהשוואה למשתתפים בשלישון התחתון של פעילות גופנית בעצימות מתונה-עד-מאומצת, באלו בשלישון העליון תועדה ירידה של 43% בסיכון לאירוע מוחי.
במחקר הנוכחי, היקף הפעילות הגופנית בעצימות מתונה-עד-מאומצת שלווה בירידה משמעותית בסיכון לאירוע מוחי נע סביב 25 דקות ביום (שלוש שעות בשבוע).
החוקרים מציינים כי פעילות גופנית בעצימות מתונה-עד-מאומצת כללה פעילויות דוגמת הליכה מהירה, ריצה, רכיבה על אופניים, שחייה, משחק טניס או כדורגל. פעילויות אלו במשך 25 דקות ביום הפחיתו את הסיכון לאירוע מוחי בהיקף של 43%.
באשר לפעילות גופנית בעצימות קלה, באלו שהקפידו על 4-5 שעות פעילות גופנית קלה ביום נרשמה ירידה של 26% בסיכון לאירוע מוחי ראשון, בהשוואה לאלו שעסקו בפעילות גופנית קלה בהיקף קטן משלוש שעות בשבוע.
פעילויות גופנית בעצימות קלה כללו עבודות בית, דוגמת שאיבת אבק, שטיפת כלים, או הליכה איטית. פעילויות אלו לא דורשות מאמץ נשימתי, עליה בקצב הלב או הזעה. עם זאת, החוקרים מציינים כי קשה יותר להקפיד על פעילות גופנית בעצימות קלה במשך 4-5 שעות ביום להשגת הירידה בסיכון לאירוע מוחי, בהשוואה ל-25 דקות של פעילות גופנית בעצימות מתונה-עד-מאומצת.
מהמחקר עולה עוד כי משך זמן התנהגות יושבנית לווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי. החוקרים מציינים כי משך הזמן בו בילו המשתתפים בפעילות יושבנית מעניין מאוד מאחר ומרבית המבוגרים מבלים את רוב שעות הערות שלהם כשהם אינם פעילים גופנית.
בקרב משתתפים בשלישון העליון של התנהגות יושבנית (למעלה מ-13 שעות ביום) תועדה עליה של 44% בסיכון לאירוע מוחי, בהשוואה לאלו בשלישון התחתון (פחות מ-11 שעות ביום) וקשר נותר מובהק סטטיסטית לאחר תקנון למשתנים שונים, כולל פעילות בעצימות מתונה-עד-מאומצת.
גם לאחר תקנון להיקף פעילות גופנית אחרת, התנהגות יושבנית עדיין לוותה בעליה משמעותית בסיכון לאירוע מוחי. לאור זאת, גם באלו שהם פעילים גופנית, פרקי זמן ארוכים של התנהגות יושבנית עלולים להיות מזיקים.
עוד עולה מהנתונים כי פרקי זמן ארוכים של התנהגות יושבנית (מעל 17 דקות ברצף) לוו בעליה של 54% בסיכון לאירוע מוחי, בהשוואה לפרקי זמן קצרים יותר (פחות משמונה דקות). מכאן עולה החשיבות של הפסקות בהתנהגות יושבנית לטובת פעילות גופנית.
המסר העיקרי העולה מהמחקר הוא כי יש להפחית את משך זמן הישיבה ולהקפיד לנוע יותר במטרה להפחית את הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים.
JAMA Netw Open. Published online June 3, 2022
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!