Stroke

הבדלים מגדריים בליקוי קוגניטיבי בחולים לאחר אירוע מוחי (PLoS One)

במאמר שפורסם בכתב העת PLoS One מדווחים חוקרים מארצות הברית כי נשים, בניגוד לגברים, חוות ליקוי קוגניטיבי לאחר אירוע מוחי, בפרט בתקופה המוקדמת לאחר אירוע מוחי.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לא נערכה מעולם בחינה שיטתית של הבדלים מגדריים בסיכון לליקוי קוגניטיבי לאחר אירוע מוחי במדגם ארצי מייצג של חולים. כעת הם בחנו את ההבדלים המגדריים בשיעורי ליקוי קוגניטיבי לאחר אירוע מוחי.

החוקרים התבססו על נתוני מחקר Health and Retirement Study (1996-2016) להערכת הבדלים בתפקוד קוגניטיבי, כפי שנקבע על-פי מדד TICS-m (Telephone Interview for Cognitive Status) לפני ואחרי אירוע מוחי ובקרב חולים עם וללא היסטוריה של אירוע מוחי. הם השלימו ניתוח אירועים בכלל אוכלוסיית המחקר ובנפרד בקרב גברים ונשים.

מבין 25,872 משתתפים במחקר HRS שנכללו במחקר הנוכחי, 14,459 היו נשים בגיל ממוצע של 61.2 שנים. מבין אלו, 2,911 משתתפים (11.3%) דיווחו על היסטוריה של אירוע מוחי.

בקרב משתתפים עם היסטוריה של אירוע מוחי מדדי TICS-m היו נמוכים יותר, בהשוואה לחולים ללא היסטוריה של אירוע מוחי (15.6 לעומת 16.1, בהתאמה). בקרב חולים עם היסטוריה של אירוע מוח, מדד TICS-m הממוצע לפני אירוע מוחי היה גבוה יותר, בהשוואה למדד הממוצע לאחר אירוע מוחי (14.9 לעומת 12.7, בהתאמה).

מהנתונים עולה כי חלה האצת קצרת-טווח אך משמעותית בקצב הידרדרות קוגניטיבית בכלל אוכלוסיית המחקר (4.2 נקודות אחוז, p=0.001) ובקרב נשים (5.0 נקודות אחוז, p=0.003). עם זאת, החוקרים לא מצאו עדות להאצה ארוכת טווח של ההידרדרות הקוגניטיבית לאחר אירוע מוחי. יתרה מזאת, בגברים לא תועד קשר בין היארעות אירוע מוחי ובין שינויים משמעותיים בקצב הידרדרות קוגניטיבית לאחר אירוע מוחי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על הבדלים מגדריים בליקוי קוגניטיבי לאחר-אירוע מוחי, המדווח בשכיחות גבוהה יותר בנשים לעומת גברים, בעיקר בתקופה המוקדמת לאחר אירוע מוחי. זיהוי מאפיינים ספציפיים למגדר התורמים להבדלים בליקוי קוגניטיבי לאחר אירוע מוחי עשויים לסייע בפיתוח גישות להפחתת נטל ליקוי קוגניטיבי ודמנציה בחולים לאחר אירוע מוחי.

PLoS One, May 6, 2022

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה