Stroke

מחקר מבוסס אוכלוסיה על הארעות ופרוגנוזה של אוטם לקונרי.

 דר’ רויטל גנדלמן מרטון עורכת מדור נוירולוגיה

רקע- נתונים על חזרה ותמותה לאחר לקונות אינם מאופיינים היטב גם כאשר הינם מדווחים ע”י מחקרים מבוססי אוכלוסיה.

מטרת העבודה היתה להעריך הארעות ופרוגנוזה של אוטם לקונרי במחקר פרוספקטיבי, מבוסס אוכלוסיה.

שיטות- המחברים כללו במחקר אוטם ראשון שהתרחש בין 1994-1998. הוערכו הארעות, גורמי סיכון, תמותה, וחזרה בחולים עם אוטם לקונרי.

תוצאות- זוהו 491 חולים (15.3%) עם אוטם לקונרי ( 252 גברים, 239 נשים) ו- 2,153 חולים (67.3%) עם אוטם שאינו לקונרי (998 גברים ו- 1,155 נשים). שיעור ההארעות השנתי לאוטם לקונרי ראשון היה 33 ל- 100,000. בניתוח רגרסיה לינארית בקרב חולים עם אוטם לקונרי היה שיעור גבוה יותר של עישון והיפרכולסטרולמיה ושיעור נמוך יותר של פרפור פרוזדורים כרוני מאשר בחולים עם אוטם לא-לקונרי. לגביי אוטם לקונרי, שיעור התמותה 30 יום לאחר הארוע היה 4.3% ולאחר שנה- 13%. במהלך שנת המעקב הראשונה, השיעור השנתי הממוצע של אוטם חוזר היה נמוך יותר בחולים עם אוטם לקונרי (2.83%) מאשר בחולים עם אוטם לא-לקונרי (5.1%), בעוד שמהשנה השניה והלאה, השיעורים היו דומים ב- 2 הקבוצות.

מסקנות- לטווח קצר, לחולים עם אוטם לא-לקונרי היו יותר ארועים וסקולריים, אולם לטווח ארוך- הסיכון למוות ולחזרת האוטם היה דומה.


Sacco SE, Marini C, Totaro R, et al. A population- based study of the incidence and prognosis of lacunar stroke. Neurology 2006;66:1335-1338.

הצעות לקריאה נוספת:

Feigin VL, Lawes CMM, Bennet DA, Anderson CS. Stroke epidemiology : a review of population-based studies of incidence, prevalence, and case-fatality in the late 20th century. Lancet Neurol 2003;2:43-53.

Jackson C, Sudlow C. Are lacunar stroles really different? A systematic review of differences in risk factor profiles between lacunar and nonlacunar infarcts. Stroke 2005;36:891-901.

Norrving B. Long-term prognosis after lacunar infarction. Lancet Neurol 2003;2:238-245.

Gan R, Sacco RL, Kargman DE, et al.  Testing the validity of the lacunar hypothesis: the Northern Manhattan Stroke Study experience. Neurology 1997;48:1204-1211.

You R, McNeil JJ, OMalley HM, et al. Risk factors for lacunar infarction syndromes. Neurology 1995;45:1483-1487.

  

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה