Stroke

העברה לצורך ביצוע צנתור ראשוני עדיפה על פני תרומבוליזה מהירה- מטא אנליזה (Circulation)

כיום, אפילו במדינות בעלות משאבים, מרבית החולים עם אוטם של שריר הלב (MI), מגיעים תחילה לבתי חולים מקומיים ולא למרכזים המבצעים צנתור. במצב כזה ההחלטה הקלינית נעה בין תרומבוליזה (thrombolysis) מהירה ובין העברה למרכז בו יכולה להתבצע התערבות כלילית מלעורית (percutaenous coronary intervention- PCI).

החוקרים ערכו ניתוח של מחקרים שבדקו סוגייה זו. בעזרת חיפוש ב- Medline נמצאו 6 עבודות שנערכו בין 1985 ו- 2002 וכללו חלוקה אקראית של החולים לתרומבוליזה או להעברה לצנתור, שהתבצעה מחוץ למרכז הצינתור. ששת המחקרים כללו 3,750 חולים בסך הכל. נקודת הסיום הראשונית כללה שילוב של הקריטריונים- אוטם מחודש, אוטם מוחי ומוות, כפי שנרשמו בכל מחקר.

שילוב של התוצאות הראה כי העברה לביצוע PCI הביאה להפחתה של 42% בנקודת הסיום הראשונית (p<.001), הפחתה של 68% בשיעור האוטמים החוזרים, הפחתה של 56% באוטמים המוחיים וירידה של 19% בתמותה הכוללת.

החוקרים מסכמים כי על פי תוצאות ששת המחקרים נראה כי העברה למרכז המבצע PCI מביאה לשיפור בפרוגנוזה של חולים עם אוטם חריף של שריר הלב והיא עדיפה על טיפול תרומבוליטי מהיר, על אף העיכוב הכרוך בהעברה כזאת.

Circulation 2003;108:1809-1814

לידיעה ב- TCTMD

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תוצאות מבטיחות ל-Naloxone לשיפור הישרדות לאחר דום לב מחוץ לכותלי בית חולים (JAMA Netw Open)

    תוצאות מבטיחות ל-Naloxone לשיפור הישרדות לאחר דום לב מחוץ לכותלי בית חולים (JAMA Netw Open)

    מתן Naloxone ע”י צוותי רפואה דחופה מלווה בשיעורים גבוהים יותר של חזרת דופק ספונטאני והישרדות עד לשחרור מבית חולים של חולים עם דום לב מחוץ לכותלי בית החולים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מדגם המחקר כלל 8,195 מבוגרים עם דום לב מחוץ לכותלי בית החולים אשר טופלו ע”י צוותי […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה