Sport Medicine

האם גינון עשוי להקל על חלק מתסמיני דמנציה? (Aging Ment Health)

טיפול בגננות, התערבות חדשה המבוססת על צמחים, פעולות גינון והסביבה הטבעית, מפחית אפתיות ומשפר תפקוד קוגניטיבי בחולי דמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Aging and Mental Health.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעות של טיפול בגננות על אפתיות, יכולת קוגניטיבית, איכות חיים ויכולת תפקודי בחולים עם דמנציה. הם השלימו מחקר שכלל 32 משתתפים אשר חולקו לזרוע התערבות או זרוע ביקורת. נתונים נאספו בתחילת המחקר, מיד לאחר ההתערבות ושלושה חודשים לאחר ההתערבות.

החוקרים התבססו על מדד AES-I (Apathy Evaluation Scale-Informant) להערכת אפתיות, מבחן מיני-מנטל (Mini-Mental State Examination) שימש להערכת יכולת קוגניטיבית, איכות החיים נבחנה על-סמך מדד QoL-AS (Quality of Life in Alzheimer’s Disease); ומדד BI (Barthel Index) שימש להערכת היכולת התפקודית.

מדגם המחקר כלל 141 דיירי בתי אבות עם דמנציה מסוג אלצהיימר ואפתיות, מהם 22.7% (32 חולים) נכללו במחקר. המשתתפים חולקו באקראי לקבלת טיפול בגננות עם טיפול סטנדרטי (16 חולים) או לזרוע טיפול סטנדרטי (16 חולים).

טיפול בגננות בוצע אחת לשבוע וכלל שלוש קטגוריות פעילות: שתילה (4 מפגשים), מלאכת יד (4 מפגשים) ודיאטה (2 מפגשים). למרות שההתערבות בוצעה במסגרת קבוצתית, המדריך התמקד בכל משתתף בנפרד.

בתחילת המחקר, לא היו הבדלים משמעותיים במאפיינים הדמוגרפיים והקליניים בין משתתפים בשתי הזרועות.

התוצא העיקרי של המחקר היה אפתיות, כפי שנקבע על-פי מדד AES-I.

לאחר 10 שבועות, בקבוצת ההתערבות תועדו מדדי אפתיות נמוכים יותר משמעותית, בהשוואה לקבוצת הביקורת (חציון מדד AES-I של 47.5 לעומת 55.5, p=0.007). עם זאת, ההבדל המובהק לא נותר לאחר שלושה חודשים מההתערבות (P=0.289).

לאחר 10 שבועות, התפקוד הקוגניטיבי בזרוע ההתערבות היה גבוה יותר משמעותית, בהשוואה לקבוצת הביקורת (חציון מדד מיני-מנטל של 10.5 לעומת 7.0 נקודות, p=0.034). עם זאת, בדומה לאפתיה, השיפור לא נותר לאחר שלושה חודשים.

החוקרים לא זיהו הבדלים בין הקבוצות באיכות החיים וביכולת התפקודית, בין אם לאחר ההתערבות או שלושה חודשים לאחר סיום ההתערבות.

מניתוח הנתונים עלה כי טיפול בגננות לווה בשיפור משמעותי באפתיות, תפקוד קוגניטיבי ואיכות חיים לאחר 10 שבועות. באמצעות התאמה של הפעילויות, המשתתפים לא התייאשו עקב קשיים הכרוכים בביצוע משימות מסוימות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי עבור אלו הנהנים מגינון, עבודת גננת עשויה לשמש כהתערבות המסייעת בשיפור אפתיות ותפקוד קוגניטיבי בחולי דמנציה.

Aging Ment Health. Published online April 5, 2021

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Epidemiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר אפשרי בין תחושת דחק וחרדה בזמן הריון ובין סיכון מוגבר ללידה בשבוע מוקדם יותר, אך רק בשבועות מוקדמים של ההיריון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהאטיולוגיה אינה ידועה היטב, לידה מוקדמת מהווה סוגיה רפואית חשובה מאחר והינה […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    טיפול במינון גבוה של תרופות אנטי-פסיכוטיות, בפרט Quetiapine, Clozapine ו-Olanzapine, מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות בחולים עם סכיזופרניה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. טיפול מונותרפי בתכשירים עם עומס אנטי-כולינרגי גבוה גם מעלה את הסיכון לדלקת ריאות. החוקרים התבססו על מספר מאגרי נתונים ארציים ובחנו את הנתונים אודות חולים שטופלו בשל סכיזופרניה […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

  • שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Dermatology עולה שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית ממארת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העומס הפסיכולוגי של מלנומה עורית עשוי להשפיע על מכלול הטיפול בחולים, כולל היענות לטיפול, סיכויי הישנות ותמותה. עם זאת, אין נתונים רבים אודות השכיחות וגורמי הסיכון לחרדה ודיכאון באוכלוסיית […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Donanemab לטיפול במחלת אלצהיימר מוקדמת (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Donanemab לטיפול במחלת אלצהיימר מוקדמת (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את הטיפול ב- Donanemab, תכשיר כנגד-עמילואיד, הניתן פעם כעירוי תוך-ורידי אחת לחודש למבוגרים עם מחלת אלצהיימר תסמינית בשלב מוקדם, כולל ליקוי קוגניטיבי קל או דמנציה קלה עם הוכחה פתולוגית לעמילואיד. המומחים מסבירים כי Donanemab אחת לחודש הינו הטיפול הראשון והיחיד כנגד נגעי עמילואיד עם הוכחות התומכות […]

  • תוצאות מבטיחות למשלב Naltrexone עם Bupropion לטיפול בהפרעת שימוש במתאפטמינים (Addiction)

    תוצאות מבטיחות למשלב Naltrexone עם Bupropion לטיפול בהפרעת שימוש במתאפטמינים (Addiction)

    מתן זריקה בשחרור ממושך של Naltrexone בשילוב עם טיפול פומי ב-Bupropion בשחרור ממושך (משלב NTX + BUPN) הדגים תוצאות מבטיחות בטיפול במקרים של הפרעת שימוש במתאפטמינים בדרגה בינונית או חמורה עם ירידה משמעותית בשימוש בתכשירים אלו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Addiction. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השימוש במתאפטמינים עלה ברחבי העולם, […]

  • הטיפ השבועי עם פרופ' רז: יורוליטין A בטיפול באלצהיימר

    הטיפ השבועי עם פרופ' רז: יורוליטין A בטיפול באלצהיימר

    פרופ’ רז מציג מחקר שבחן מתן יורוליטין A במודל אלצהיימר בעכברים, בו נמצא כי החומר עשוי למנוע שקיעה של עמילואיד בטא במח, ולהביא לעיכוב בהתפתחות המחלה. הטיפול לא נוסה בבני אדם, אך זמין לנטילה כתוסף מזון, ולכן פרופ’ מציע כי ניתן לשקול לקחת אותו כתוסף באנשים הנמצאים בסיכון גבוה לאלצהיימר. לטיפ בנושא שינה ופינוי זבל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה