הודעת מרכז רפואי זיו

פרופ’ הרווי בנט נוירולוג ילדים מהמרכז הרפואי Mount Sinai

בניו יורק: “בארה”ב מתקיים דיון ער, מקצועי ותקשורתי, אודות הנזקים וההשפעות של זעזוע מוח, בעיקר בהקשר של עיסוק בספורט קבוצתי ואתגרי – בעוד שבישראל כמעט שאין דיון בסוגיה זו”

תחת הכותרת “טיפול ראשוני בנוירולוגיה ילדים”, נערך במרכז הרפואי זיו בצפת כנס בינלאומי לנוירולוגיה פדיאטרית, בשיתוף הפקולטה לרפואה בגליל ע”ש עזריאלי ומיטב המומחים מהארץ ומחו”ל. בכנס, שנחל הצלחה ,הוצגו כלל החידושים והעדכונים מישראל ומהעולם בתחום הטיפול בהפרעות נוירולוגיות שכיחות בקרב ילדים, בהן: מגרנות, אפילפסיה אוטיזם והפרעות קשב.

פרופ’ הרווי בנט נוירולוג ילדים מבית החולים לילדים ע”ש גוריב בניו ג’רזי והמרכז הרפואי הידוע הר סיני (Mount Sinai) בניו יורק, שיזם את הכנס עם פרופ’ אנטוני לודר, מנהל המרכז לבריאות הילד בזיו, אמר בכנס, כי נדרשת הגברת המודעות בקרב רופאי ילדים ומשפחה, למגוון הסימפטומים המצביעים על בעיות נוירולוגיות בילדים ודרכי הטיפול בהן “כאבי ראש, זעזועי מוח, הפרעות קשב וריכוז (ADD) ופרכוסים הינם מקרים נפוצים, שכל רופא ילדים ורופא משפחה נתקלים בהם במהלך עבודתם והם מחויבים לדעת עליהם כל מה שנכתב בספרות המקצועית העדכנית ביותר.

בנוסף ציין פרופ ‘בנט כי בימים אלו ממש מתקיים בארה”ב דיון מאוד ער, מקצועי ותקשורתי, אודות הנזקים וההשפעות של זעזוע מוח, בעיקר בהקשר של עיסוק בספורט קבוצתי ואתגרי, בעוד שבישראל כמעט שאין דיון בסוגיה, על אף שילדים רבים סובלים ויסבלו במהלך התבגרותם מזעזוע מוח.

“ילדים נפגעים מסיבות שונות ומגוונות, נופלים במדרגות, בגני המשחקים, בבתים ובמוסדות החינוך. גם השימוש המוגבר בשנים האחרונות במכשירי פנאי חשמליים כגון ‘הובר-בורדים’, קורקינטים ואופניים חשמליים, מעלה את אחוזי פגיעות הראש המחוללות זעזוע מוח בילדים. רופאים בקהילה, הורים מורים ומדריכים חייבים לדעת לזהות סימפטומים של זעזוע מוח, בהם: אבדן הכרה רגעי או ממושך, בחילות, סחרחורות, בלבול וחוסר זיכרון (אמנזיה רטרוגרדית או אמנזיה אנטרוגרדית), רצון עז לישון, כאבי ראש ואף דיכאון. יש לייצר שיח ציבורי ורפואי אודות פגיעות נוירולוגיות בילדים הסובלות בארץ מתת אבחון, דוגמת זעזוע מוח, או התקפי ניתוק (Petit Mal). התקף ניתוק טיפוסי נמשך שניות ספורות, ואינו כרוך בנפילה ובפרכוסים חיצוניים, לכן קשה מאוד להבחין בו. בזמן ההתקף הילד נשאר קפוא במקומו בעיניים בוהות וחסרות הבעה, הוא מפסיק לפתע לפעול, לדבר, לשחק, לאכול וכו’ ולאחר כמה שניות יחזור לפעילותו הקודמת, כאילו לא קרה דבר. התקפים מסוג זה מופיעים בין גיל שלוש לגיל ההתבגרות וקיים טיפול תרופתי עבורם,” אמר פרופ’ בנט בכנס.

בהרצאתו, דיבר פרופ’ בנט על הנזק המצטבר כתוצאה מזעזוע מוח, בדמות CTE, או בעברית: אנצפלופתיה טראומטית כרונית, מחלה נוירו-דגנרטיבית (ניוונית) הנגרמת מחבלות ראש חוזרות ונשנות העלולות להוביל, שנים רבות לאחר ספיגתן, לאבדן זיכרון, התפרצויות אלימות, דיכאון ושיטיון. היה זה הפתולוג ד”ר בנט אומלו, שגילה לראשונה בשנת 2002 את תופעת ה- CTE במוחם של שחקני פוטבול, כתוצאה מעשרות אלפי תיקולים, נפילות ופגיעות. במשך עשורים אמנם היה ידוע עד כמה חמור הנזק שנגרם למתאגרפים מהמכות והחבלות בראש, בזמן ההתגוששות בזירה, אולם ד”ר אומלו היה הראשון שהוכיח את קיום התופעה באמצעות ממצאים פתולוגיים ממוחו של שחקן הפוטבול המנוח מארק וובסטר ושחקני NFL (ליגת הפוטבול המקצועית בארה”ב) אחרים שמתו בגיל צעיר יחסית בנסיבות לא טבעיות, כגון אלצהיימר והתאבדות. מאבקו של ד”ר אומלו נגד קברניטי ה-NFL שניסו להשתיק את מסקנות מחקרו בעשור הראשון של שנות ה-2,000 אף הונצח בסרט “בלתי הפיך”, בכיכובו של וויל סמית. הסרט המדובר והמצליח שיצא לאקרנים בשנת 2015 כמו גם חשיפתם של מקרי התאבדויות, התקפי זעם ואבדן זיכרון בקרב שחקני פוטבול אמריקאים, הובילו לשיאים חדשים של דיון ציבורי ומקצועי בארה”ב ושינוי ביחס הגורף כלפי הנזקים ארוכי הטווח העלולים להיגרם מאי מנוחה לאחר פגיעות ראש וספיגה חוזרת של זעזועי מוח. כיום, שחקנים מקצועיים אינם רשאים לחזור למגרש לאחר שנפגעו עם חשש לזעזוע מוח. במשחק גמר הסופרבול האחרון שנערך רק בחודש שעבר, נכחו במגרש ארבעה רופאים מומחים בפגיעות ראש וזעזוע מוח. שני שחקנים פונו במהלך המשחק, המשודר בשידור חי למאות מיליוני צופים ברחבי העולם, לקבלת טיפול רפואי בבית החולים עם חשד לזעזוע מוח ופגיעות ראש נוספות. גם ילדים ובני נוער אינם אמורים לחזור לשגרה ולפעילות רגילה מיד לאחר שנפגעו מנפילות או בעת משחק, לכן חשוב מאוד להפיץ את הידע בדבר התסמינים של זעזוע מוח שמיד עם זיהויים חובה להורות על מנוחה גמורה ומעקב רפואי!

חידושים נוספים שעלו מהדיונים בכנס עסקו בטיפולים ובתרופות חדשות לאפילפסיה ולהפרעות קשב. בין ההרצאות שהוצגו בפני קהל הכנס, היו: זיהומים במערכת העצבים המרכזית, מפי: ד”ר דני גליקמן, מהמרכז הרפואי גליל, נהריה, שהצביע על עלייה מטרידה מאוד (הגבוהה ביותר מאז שנת 2002) במקרי הכלבת בישראל וקרא מעל בימת הכנס לעשות יותר על מנת למגר את התופעה המסוכנת; טיפול ראשוני במיגרנה וכאבי ראש בילדים, מפי: ד”ר מוניה שעלאן, מתמחה בנוירולוגיה ילדים, בית חולים רות רפפורט לילדים, רמב”ם; ההיסטוריה של האוטיזם, ולאן פנינו מועדות, מפי: ד”ר חנה אלונים, מיסדת ומנהלת ‘מרכז מפנה’ לאבחון וטיפול בפעוטות שאובחנו על הספקטרום האוטיסטי, ועוד.

פרופ’ אנטוני לודר, מנהל המרכז לבריאות הילד במרכז הרפואי זיו וסגן דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש עזריאלי בצפת, מיוזמיי הכנס אמר כי יום העיון היה מוצלח ומעשיר ביותר והשתתפו בו גורמים מקצועיים רבים מכל המגזרים ומכל רחבי הצפון, כולל סטודנטים, אחיות ורופאים ותיקים וצעירים. “הכנס תרם להקניית הידע המעודכן והחדש ביותר שקיים בתחום הנוירולוגיה בילדים ושיקף את העובדה שהמרכז הרפואי זיו הנו כיום המוסד האקדמי הרפואי המוביל בגליל”.