פעילות גופנית אירובית עשויה להביא להסגת ירידה קוגניטיבית אופיינית למחלת אלצהיימר, לפחות בטווח הזמן הקצר, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה, שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ACSM (American College of Sports Medicine).
החוקרים זיהו 19 מחקרים עם 1,145 משתתפים, שענו על הקריטריונים. מבין אלו, 11 מחקרים בחנו חולים עם אבחנה של מחלת אלצהיימר ושמונה מחקרים בחנו חולים בסיכון למחלה (חולים עם ליקוי קוגניטיבי קל, סיכון גנטי למחלה, או הורה ביולוגי עם אבחנה של מחלת אלצהיימר). 18 מחקרים פורסמו לאחר שנת 2001 ומחקר אחד לא פורסם.
ב-19 המחקרים נכללו 23 תתי-קבוצות של אימונים גופניים: 15 שהתבססו על פעילות אירובית כהתערבות יחידה, אחד שהתבסס על אימוני תנגודת כהתערבות היחידה ושבעה ששילבו את שני סוגי הפעילות.
בקבוצת האימון הגופני, המשתתפים התאמנו במשך 140 דקות בשבוע, בממוצע, לאורך 3.4 ימים, בעצימות של 3.7 MET. קבוצות הביקורות היו תחת פרוטוקולים שונים: המשתתפים חולקו לטיפול סטנדרטי ב-15 מקרים, מתיחות בשלושה מקרים, ביקורים חברתיים מתוכננים בשני מקרים, אימוני טווח תנועה בכיסא במקרה אחד, הדרכת דיאטה ופעילות גופנית במקרה אחד ורשימת המתנה במקרה אחד.
החוקרים התבססו על Downs and Black Checklist להערכת איכות המחקרים. דירוגי המחקרים נעו בין 17 עד 23 מבין 26 נקודות, עם ניקוד ממוצע של 20.3. לחישוב גודל ההשפעה, החוקרים סיווגו את ההבדל במדד הקוגניטיבי הממוצע בין קבוצת האימונים וקבוצת הביקורת.
באשר לאימון אירובי, גודל ההשפעה היה מובהק סטטיסטית (0.65). באשר לשילוב אימון אירובי ואימון תנגודת, גודל ההשפעה עמד על 0.19 ולא היה מובהק סטטיסטית. באלו שלקחו חלק במספר רב יותר של אימונים גופניים תועד שיפור גדול יותר בתפקוד הקוגניטיבי.
לא רק שהמשתתפים בקבוצת האימון הגופני זכו לציונים טובים יותר במבחנים קוגניטיביים, בהשוואה לאלו בקבוצת הביקורת, אלא גם שהציונים שלהם לאחר האימונים היו טובים יותר מהציונים בתחילת הדרך, עדות לשיפור לאורך הזמן. גודל ההשפעה של שיפור זה עמד על 0.20. מנגד, התפקוד הקוגניטיבי באלו בקבוצת הביקורת ירד עם הזמן, עם גודל השפעה של 0.18-. כל ההשפעות נותרו מובהקות סטטיסטית לאחר תקנון לאבחנה וגיל המשתתפים.
החוקרים לא יודעים להסביר מדוע פעילות אירובית הובילה לשיפור תפקוד קוגניטיבי בחולים עם מחלת אלצהיימר, או בסיכון למחלה. המנגנון הפיזיולוגי אינו ידוע וקשה לקבוע את ההסבר להשפעה הנ”ל.
החוקרים מסכמים וכותבים כי אמנם פעילות אירובית לא הובילה לשיפור ענק, אך עצם העובדה כי חל שיפור בתפקוד מהווה בשורות טובות.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-ACSM
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!