גירוי אפידוראלי עשוי לסייע לחולים משותקים להזיז את הרגליים (Brain)

במאמר חדש מתארים מומחים גישת טיפול חדש לשיתוק, גירוי אפידוראלי (Epidural Stimulation), ומדווחים כי בארבעה גברים עם שיתוק מוטורי כרוני תועדה תנועה רצונית מסוימת לאחר גירוי אפידוראלי מהתקן מושתל. היכולת של החולים הללו לנוע באופן רצוני השתפרה לאורך הזמן עם גירוי יומי ואימונים.

החוקרים מסבירים כי לאחר פציעות אלו מסבירים לחולים כי לא יוכלו ללכת שוב וכי יהיו מרותקים לכיסא גלגלים כל חייהם. אך מהמחקר עולה כי גירוי חשמלי עשוי לתכנת מחדש עצבים שנפגעו בחוט השדרה, ובאופן זה להשיב את היכולת לקלוט גירוי.

המחקר כלל ארבעה גברים, בגיל ממוצע של 26.9 שנים, עם פגיעה בחוט השדרה שאירעה לפחות שנתיים לפני המחקר. הפציעות נעו מפגיעה נוירולוגית בגובה C7 עד T5. אף אחד מהחולים לא הצליח ללכת או לעמוד באופן עצמאי או להניע באופן רצוני את הגפיים התחתונות למרות שיקום ואימונים מכוונים.

החוקרים השתילו התקן לבטן של כל חולה. ההתקן פותח במקור לשימוש להקלה על כאב, אך תוכנת מחדש לשמש כהתקן לגירוי אפידוראלי של חוט השדרה. החוקרים השתילו גם מערך אלקטרודות לאורך חוליות T11-T12, שם היו  ממוקמים חיישני תנועה. האלקטרודות הוצבו באותו מקום בכל החולים, ללא תלות בגובה הפגיעה הנוירולוגית.

הם גירוי ועם רמזים ויזואליים או שמיעתיים, החולים יכלו לבצע תנועות מכוונות של הרגליים, הדורשות בקרה מוטורית מדויקת מאוד.

המומחים מסבירים כי עם גירוי אפידוראלי ניתן להגביר את המודעות של חוט השדרה, וללמד אותו להקשיב, כך שכאשר ההוראה לבצע תנועה מגיעה מהמוח, חוט השדרה יכול לקבל את הפקודה ולטפל בכל הפרטים כיצד להניע את הגפיים.

המשתתפים עברו גם אימוני צעידה ועמידה יומיים עם הגירוי בתנאי מעבדה ובהמשך בכוחות עצמם, עם אימונים עם גירוי במשך כשעתיים בכל יום. עם הגירוי היומי והאימונים, התנועות הרצוניות של ארבעת הגברים השתפרו עם הזמן, ממצאים המעידים על היכולת של חוט השדרה לעמוד עם אימונים ספציפיים למשימה.

כעת, עם הגירוי, הגברים יכולים להניע את רגליהם, להניע את אצבעות הרגליים באופן עצמאי ולהזיז את הקרסוליים. למרות שהחולים יכולים לעמוד ולהרים את הרגל, הם אינם יכולים ללכת, פעולה הדורשת תיאום מורכב יותר בין  הרגל השמאלית והימנית, השרירים המכופפים והמיישרים. כעת עובדים על טכנולוגיה חדשה במטרה להתגבר על מכשול זה.

Brain. Published online April 8, 2014

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן