בחולים עם אנדוקרדיטיס של צד שמאל, טיפול נוגד-קרישה באבחנה מלווה בסיכון גבוה כמעט כפליים לדימום תוך-גולגולתי בתוך 30 ימים, כאשר משלב טיפול נוגד-קרישה עם נוגד-טסיות מלווה בסיכון גבוה יותר מפי שלושה, בהשוואה לאי מתן טיפול אנטי-תרומבוטי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Infectious Diseases.

מחקר העוקבה הפרוספקטיבי בחן אם טיפול אנטי-תרומבוטי כרוני באבחנה מלווה בסיכון מוגבר לדימום תוך-גולגולתי ותוצאים קליניים אחרים בחולים עם אבחנה של אנדוקרדיטיס זיהומי בלב שמאלי. מדגם המחקר כלל 3,236 חולים מ-38 מרכזים (גיל חציוני של 69 שנים, 68.1% גברים) וסיווגו אותם בהתאם לסוג טיפול אנטי-תרומבוטי שניתן באבחנה: ללא טיפול (1,567 חולים), טיפול נוגד-טסיות (664 חולים), טיפול נוגד-קרישה (868 חולים), או משלב נוגד-טסיות ונוגד-קרישה (137 חולים).

התוצא העיקרי היה הופעת דימום תוך-גולגולתי לאחר 30 ימים, אשר הוגדר ככל דימום פרנכימטי, תת-עכבישי או תוך-חדרי. תוצאים משניים כללו את שיעורי התמותה לאחר 30 ימים ולאחר שנה אחת, אירוע מוחי איסכמי, תסחיף חוץ-גולגולתי, דימום מחוץ למערכת העצבים המרכזי ומשך אשפוז.

מהנתונים עולה כי 5.6% מהחולים חוו דימום תוך-גולגולתי לאחר 30 ימים; שיעורי ההיארעות היו הגבוהים ביותר עם טיפול משולב בנוגדי-קרישה ונוגדי-טסיות. השימוש בנוגדי-קרישה לווה בסיכון גבוה כמעט כפליים לדימום תוך-גולגולתי, בהשוואה להעדר כל טיפול (סיכון יחסי מתוקן של 1.86, רווח בר-סמך 95% של 1.16-2.98).

משלב נוגד-קרישה עם נוגד-טסיות לווה בסיכון גבוה יותר מפי שלושה לדימום תוך-גולגולתי בתוך 30 ימים (סיכון יחסי מתוקן של 3.57, רוח בר-סמך 95% של 1.66-7.66) ולווה בסיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה לאחר שנה אחת.

לא תועדו הבדלים משמעותיים בשיעורי אירוע מוחי איסכמי, תסחיף חוץ-גולגולתי ודימום מחוץ למערכת העצבים המרכזית או משך האשפוז.

גורמים בלתי-תלויים שנקשרו עם סיכון מוגבר לדימום תוך-גולגולתי כללו זיהום ב-Staphylococcus aureus ובזני קנדידה, תסחיף חוץ-גולגולתי, מחלה צרברווסקולארית קודמת והלם ספטי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר עשויים לסייע בהבנה טובה יותר של ההשפעה של טיפול אנטי-תרומבוטי על הפרוגנוזה בחולים עם אנדוקרדיטיס זיהומי.

Clin Infect Dis, Feb 6, 2026

לידיעה במדסקייפ