לרגל לרגל היום הבינלאומי ללא עישון ערכה פייזר, חברת התרופות מבוססת המחקר הגדולה בעולם, סקר אינטרנטי נרחב בקרב מעשנים בישראל. על פי תוצאות הסקר, 30% מהנשאלים תופסים את העישון כפעולה שמסבה להם “הנאה, תענוג וכיף” ו-26% הגדירו את העישון כ”מרגיע”. עם זאת, כאשר נשאלו אותה שאלה והתבקשו לענות עליה מתוך מאגר תשובות שהוצג בפניהם (שיטת סקר הנקראת “שיטת המודעות הנעזרת”) התייחסו אותם המעשנים בעיקר לקונוטציות השליליות של חווית העישון; 77% הגדירו את העישון כ”התמכרות” ו-66% דיברו על כך שזהו “הרגל רע”.

מהסקר עולה גם כי הסיגריה שהכי קשה לוותר עליה היא “הסיגריה הראשונה של הבוקר” (45%), גם עבור גברים וגם עבור נשים. אגב, באותה שאלה נמצא גם כי 28% מהנשאלים יתקשו לוותר על כל סיגריה שהיא. ומהו המקום בו מעשנים הכי הרבה? מקום העבודה ניצב בגאון במקום הראשון ( (18.6% , כאשר “עם קפה” (15%) ו”בבילוי” (14%) גם הם מקומות אהובים עבור המעשנים.

הסקר בוצע בקרב מעשנים שניסו בעבר להפסיק לעשן לפחות פעם אחת; 51% מהנשאלים ניסו להפסיק לעשן פעם או פעמיים, 31% ניסו להפסיק 3-5 פעמים והיתר ניסו להפסיק פעמים רבות יותר, חלקם אפילו כבר לא זוכרים כמה פעמים ניסו להפסיק לעשן (5%). ובאיזו שיטה הם בחרו? 81% ניסו להפסיק לעשן “לבד”, ללא עזרה או טיפול כלשהי.

הנתונים בעולם מראים כי רק 3-5% מהמעשנים המנסים להיגמל לבד יישארו לא מעשנים לאחר 6-12 חודשים. כאשר ניסו להפסיק לעשן, סבלו הנשאלים בעיקר מתיאבון מוגבר (50%) ומדחף עז לעשן (49%). חלק גדול מהנשאלים חש בדיעבד כי מפגשים בסדנה קבוצתית לנגמלים מעישון יכלו למנוע מהם חזרה לעישון מלא (19%), ואילו 17% חשים כי אילו רק היה לידם יועץ אישי זמין (17%) או לפחות חבר שנגמל (11%) היו מצליחים להפסיק לעשן.

ומדוע הישראלים מחליטים להפסיק לעשן? שיקולים אסתטיים (ריח רע, קמטים ושיניים צהובות) הם הגורם המרכזי לרצון להיגמל מסיגריות (42%). גם סיבות רפואיות (41%) מטרידות את המעשן הישראלי, ואחר כך לחץ של המשפחה והחברים (36%) והעלות הגבוהה של הסיגריות (29%). גם הסיבות לחזרה לעישון מגוונות: 34% מהנחקרים חזרו לעשן מכיוון שהאמינו שהם “מספיק חזקים לעשן סיגריה אחת ודי”, 33% חזרו לעשן בגלל משבר ו-30% פשוט התגעגעו לסיגריה.

עוד עולה מהסקר כי להמלצת רופא המשפחה משקל רב בהחלטה על הדרך בה בוחרים להפסיק לעשן. 47% ציינו כי הרופא המליץ להם על טיפול תרופתי להפסקת עישון, 35% ציינו כי הרופא המליץ להם על סדנה ואילו 25% גרסו שהרופא המליץ להם על שימוש בתחליפי ניקוטין. עוד עולה מהסקר כי 58% מהנחקרים שוקלים השתתפות בסדנאות להפסקת עישון, על מנת לקבל טיפול תרופתי מסובסד,. במידה והטיפול התרופתי לא יסובסד על ידי המדינה ויעלה כ 600  87% לא יבחרו בדרך זו להפסיק לעשן.

הסקר נערך על ידי מכון המחקר Market Watch בקרב מדגם מייצג של 461 נשאלים. כל הנשאלים מעשנים לפחות 6 סיגריות ביום והצליחו בעבר להפסיק לעשן במשך שבועיים לפחות.

כאמור הסקר נערך עבור חברת פייזר משווקת הצ’מפיקס. צ’מפיקס פותחה באופן זה שתתערב במנגנון ההתמכרות: ראשית היא נקשרת לרצפטור אליו נקשר הניקוטין, ומפעילה אותו להפרשת דופמין ברמה בינונית וקבועה. זאת על מנת למנוע תופעות לוואי של גמילה מניקוטין כאשר מפסיקים לעשן, ואת הדחף לעשן שנימשך כ- 3 חודשים. בשלב השני היא חוסמת אותו, ובכך מונעת שחרור רמות גבוהות של דופמין במוח בתגובה לעישון, ובכך מונעת חזרה לעישון. במידה שהנגמל “גונב” סיגריה או שכטה תוך כדי טיפול בצ’מפיקס, הסיגריה לא תסב לו הנאה, ולכן רוב הסיכויים שלא יתדרדר לחזרה לעישון . כתוצאה מכך הטיפול בצ’מפיקס גורם ל-3 תוצאות במקביל: הפחתת התשוקה והדחף לעשן, הפחתת תסמיני גמילה, ומניעת חזרה לעישון. הנסיון הקליני מלמיד על כך ש- 59.4% מהמטופלים בצ’מפיקס (ללא סדנה) נשארו לא מעשנים לאחר 3 חודשי טיפול.

מקור: גיתם, דוברות ויח”צ של פייזר