Smoking Related Disorders

תכנית משפחתית למניעת תחלואת לב הכוללת שימוש ב-varenicline (צ’מפיקס)משיגה תוצאות עדיפות מול טיפול רגיל (The Heart)

ע”פ דיווח מאתר The Heart תכנית מניעה משפחתית של תחלואת לב המנוהלת ומובלת ע”י אחיות הכוללת את השימוש בתרופה לגמילה מעישון צ’מפיקס (varenicline ) הצליחה להפחית שיעורי העישון בכמחצית בהשוואה לטיפול רגיל.

בנוסף, המטופלים הצליחו גם לשפר את התזונה, הפעילות הגופנית ולא עלו במשקל כאשר טופלו באמצעות צ’מפיקס בנוסף לטיפול הרגיל.

המחקר הידוע בשמו EUROACTION PLUS הוא מעקב של מחקר דומה בשם EUROACTION , עם ההבדל שבמחקר החדש המטופלים שגוייסו למחקר יכלו לבחור בקבלת צ’מפיקס לאחר התייעצות עם הרופא המטפל. בסה”כ 95% מקבוצת ההתערבות במחקר קיבלה את הטיפול התרופתי להפסקת עישון.

החוקרים מסבירים כי החלו במחקר החדש בגלל שבמחקר הראשון שיעורי ההצלחה של הפסקת עישון לא היו מספקים. הם מוסיפים כי בחרו בצ’מפיקס שכן ע”פ המידע הקיים כיום בספרות לתרופה זו שיעורי ההצלחה הגבוהים ביותר בהשגת הפסקת עישון . הם מדגישים כי היתרון של ה-EUROACTION PLUS הוא שהתהליך נעשה בהצלחה במסגרת של רפואה יום יום יומית בקהילה.

המחקר שהוצג ב-EuroPrevent 2012 כלל 696 מטופלים עם מחלה ווסקולרית או בסיכון גבוה לאירועים ווסקולרים כמו גם קרובים/שותפים של המטופלים. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 60 וכ-40% מהם היו נשים. הטיפול בצ’מפיקס החל שבוע לפני שהמטופל קבע את תאריך הפסקת העישון עם העלאת מינון עד ל-1 מ”ג פעמיים ביום. בנוסף, התכנית מבוססת המשפחה כללה סיוע בשינוי הרגלי תזונה ואכילה, ניהול משקל ופעילות גופנית.

לאחר 16 שבועות , 51% מהמעשנים הפסיקו לעשן (הפסקת העישון אומתה ע”י בדיקת קרבון מונוקסיד בנשיפה עם תוצאות מתחת ל- 10 ppm ), וזאת בהשוואה ל-19% מהמשתתפים שהוקצו באופן רנדומלי לקבוצת הטיפול הרגיל.  המטופלים בקבוצת הצ’מפיקס היו בסיכוי של פי 5 להפסיק לעשן בהשוואה בהשוואה לחבריהם המקבילים בקבוצת הטיפול הרגיל (יחס סיכוי של 4.52 בטווח בר סמך של 3.2-6.39 ).

בנוסף, שיעורי הפסקת עישון היו באופן מובהק גבוהים יותר בקרובים/שותפים של המשתתפים במחקר. מבלי לקחת בחשבון את אלה שביקשו שלא להשתתף במחקר או שנשרו ממנו, 62% מהמשתתפים בקבוצת הפסקת העישון הפסיקו לעשן לאחר 16 שבועות. התועלת של הטיפול נמצאה בכל תתי הקבוצות, לרבות משתתפים עם מחלה ווסקולרית וכן גם באלה שהיו בסיכון גבוה לאירועים ווסקולרים.

בנוסף להפסקת העישון בקבוצת הטיפול בצ’מפיקס המשתתפים בקבוצה נענו בשיעור גבוה יותר לאמץ דיאטה ים תיכונית, היינו לאכול את המנה היומית המומלצת של דגים, פירות וירקות, וכן להשיג יעד לחץ דם נמוך יותר מ-140/90 מ”מ כספית (או 130/80 מ”מ כספית בתת הקבוצה של אלו עם מחלה ווסקולרית).

החוקרים מדווחים עוד כי במשתתפי המחקר לא נצפתה עלייה בדיכאון, שזה מימצא חשוב לאור הדאגה מדיווחים קודמים לגבי ההשפעות הנוירופסיכיאטריות של צ’מפיקס.

כזכור, באוקטובר 2011 ה-FDA אף פירסם סקירה של שני מחקרים אפידמיולוגים שהעריכו את הסיכון לתופעות לוואי נוירופסיכיאטריות הקשורות לצ’מפיקס ותחליפי ניקוטין והגיע למסקנה שאין הבדל בסיכון לתופעות לוואי אלה בין שיטות הטיפול. עם זאת יש עדיין המלצה לזהירות ולמעקב וניטור סימפטומים נוירופסיכיאטרים במטופלים בצ’מפיקס.

החוקרת הראשי, ד”ר קוטסבה, כפי שצוטטה בכתבה טוענת שמתן מירשם תרופתי בלבד להפסקת עישון אינו מספיק, אלא צריך להיות כחלק מתכנית מניעה קרדיולוגית אשר תאפשר למשתתפים גישה לתמיכה פסיכולוגית וגופנית לצורך הצלחה בגמילה. היא הוסיפה אף שכ-50% מהמטופלים יחזרו ככל הנראה לעשן תוך תקופה של שנה. חוקרי ה-EUROACTION PLUS מתכננים להמשיך ולעקוב אחר המשתתפים עד לתקופה של שנה לפחות.

לדיווח ב-The Heart

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה