Smoking Related Disorders

האם מעשנים חווים יותר כאב בתר-ניתוחי? (מתוך כנס American Society of Anesthesiologists)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי של ה-American Society of Anesthesiologists (ASA) עולה כי אנשים מעשנים חווים יותר כאב ומצויים בסיכון גבוה יותר לחוות כאב חמור בעקבות ניתוח אמבולטורי בהשוואה לאלו שאינם מעשנים.

החוקרים מסבירים כי כאב בתר-ניתוחי חמור הינו מצב שכיח המוביל לשביעות רצון ירודה של המטופל ועלויות נוספות של מערכת הבריאות. לדבריהם, מחקרים קודמים בציעו כי מעשנים סובלים יותר מכאב בתר-ניתוחי בהשוואה לאלו שאינם מעשנים. במחקר הנוכחי, ביקשו לאשר את קיומו של קשר זה באמצעות מחקר עוקבה פרוספקטיבי רב-מרכזי גדול.

החוקרים אספו מידע אודות 2,157 מבוגרים אשר עברו ניתוח אמבולטורי אלקטיבי תחת הרדמה כללית. הפעולות הניתוחיות בוצעו ב-12 מרכזים רפואיים בארצות הברית, והחוקרים אספו נתונים טרום-, תוך- ובתר-ניתוחיים. היעד העיקרי של המחקר נקבע ככאב בתר-ניתוחי חמור וחריף (ציון של 7 ומעלה במדד דירוג מילולי הנע בין 0-10), עליו יכלו הנבדקים לדווח בכל שלב מתום מתן ההרדמה ועד 48 שעות לאחר השחרור מבית החולים.

הגיל הממוצע של הנבדקים היה 49.5±15.4 שנים, 64.6% מהם היו נשים ו-15.2% היו מעשנים. מדד מסת הגוף (BMI) עמד בממוצע על 28.3±6.9 mg/kg2. בסך הכל, מציינים החוקרים כי 24.5% מהחולים דיווחו על כאבים בתר-ניתוחיים חמורים בעודם מאושפזים ביחידת ההתאוששות (Postanesthesia care unit, PACU) ו-33.6% דיווחו על כאבים כאלו תוך 48 מהשחרור מבית החולים. ביחידת ההתאוששות, 22.0% מהנבדקים שאינם מעשנים ו-38.5% מהמעשנים דיווחו על כאב חמור; תוך 48 שעות מהשחרור, שיעור זה עמד על 54.1% מהמעשנים ו-29.9% מאלו שאינם מעשנים.

על מנת לזהות ולכמת את השפעתם של גורמי הסיכון, עשו החוקרים שימוש בניתוח רגרסיה לוגיסטי. ביחידת ההתאוששות, מצאו כי מעשנים דיווחו על ציון ממוצע גבוה יותר לכאב (4.94; 95% CI = 4.59-5.28) בהשוואה לאלו שאינם מעשנים (3.74; 95% CI = 3.60-3.88; p<0.001). תוצאה דומה דווחה לדבריהם תוך 48 שעות מהשחרור (6.35; 95% CI = 6.02-6.68 עבור המעשנים, לעומת 4.60; 95% CI = 4.47-4.74 עבור אלו שאינם מעשנים). מצב העישון הנוכחי נמצא כגורם מנבא בלתי תלוי (p=0.001) לסיכון מוגבר לכאב בתר-ניתוחי חמור ביחידת ההתאוששות (OR, 1.74; 95% CI = 1.26-2.41) ותוך 48 שעות מהשחרור (OR, 2.25; 95% CI = 1.64-3.09; p<0.001).

החוקרים מוסיפים כי עלה בידם לזהות גורמים מנבאים בלתי תלויים נוספים לכאב בתר-ניתוחי חמור ביחידת ההתאוששות, לרבות גיל צעיר מ-40 שנים (OR, 1.53; 95% CI = 1.19-1.97), מדד מסת גוף גבוה מ-30 mg/kg2 (OR, 1.36; 95% CI = 1.07-1.74), ציפייה טרום-ניתוחית לכאב בתר-ניתוחי בשל 4 ומעלה (OR, 1.45; 95% CI = 1.12-1.88), וניתוח שמשכו למעלה משעה (OR, 1.36; 95% CI = 1.05-1.76).

לדברי החוקרים, חיוני כי קלינאים ידעו את מצב העישון במסגרת ההערכה הטרום-ניתוחית, ובמיוחד כשמבקשים לתכנן את האופן המיטבי לשימוש בטיפול פרופילקטי ובטיפול האנלגטי לשיכוך הכאבים בתקופה הבתר-ניתוחית ולאחר השחרור מבית החולים.

החוקרים סבורים כי באם חולה מסוים הינו מעשן, הרי שצפוי לחוות כאב רב יותר לאחר הניתוח, דבר העלול להתפתח לכדי כאבים כרוניים. בנוסף, יתכן ויהיה על המנתח לנקוט בצעדים נוספים, כגון ביצוע Regional block או מתן טיפול תרופתי רב יותר לשיכוך הכאבים.

מומחית בתחום אשר נתבקשה להגיב לפרסום הדברים, טוענת כי בבירור לא כל החולים זוכים לטיפול מיטבי בכל הנוגע לכאב בתר-ניתוחי. לדבריה, ישנה הבנת מה של הגורמים התורמים לכך, ואולם זו איננה מלאה. היא טוענת כי העובדה לפיה לחולה מסוים עשוי להיות גורם סיכון לכאב בתר-ניתוחי שהינו בר-שינוי היא מעודדת מאוד, וכי המדובר בעניין שיש להתייחס אליו לפני הניתוח, בעת הערכת המרדים, דוגמת ניסיון להשיג הפסקת מה של העישון, וזאת לא רק לשם התועלת ארוכת הטווח, כי אם גם לתועלת קצרת טווח במובן של השליטה בכאב.

מתוך הכנס השנתי של ה-American Society of Anesthesiologists (ASA) אשר נערך בסן דייגו, קליפורניה, בחודש אוקטובר 2010.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה