Smoking Related Disorders

הקשר בין הפרעות זיקפה ובין השמנת-יתר, עישון ואורח חיים סדנטרי (Nat Clin Pract Urol. )

למרות שהפרעות בתפקודי זיקפה הינן שכיחות בגברים מבוגרים, האטיולוגיה אינה מובנת היטב, ומספר מחקרים שבחנו את הקשר בין גורמי סיכון התנהגותיים, לא העלו תוצאות עקביות. מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון את השפעות מנהגי אורח החיים על התפתחות הפרעות זיקפה.

במחקר נכללו גברים ממחקר HPFS (Health Professionals Follow Up Study), שנועד לבחון את הקשר בין תזונה ומחלה כרונית. המשתתפים השתתפו לראשונה במחקר HPFS בשנת 1986, ומילאו שאלוני מעקב כל שנתיים לאחר מכן, להערכת החשיפה ורישום מחלות חדשות שאובחנו.

גברים שמילאו את השאלון האחרון בשנת 2000 התבקשו לדרג את תפקודי הזיקפה במהלך מספר תקופות זמן (לפני 1986, בשנים 1986-1989, בשנים 1990-1994 ומשנת 1995 והלאה). רק משתתפים שטענו כי תפקודי הזיקפה היו טובים או טובים מאוד לפני 1986, ולא סבלו ממחלות נלוות באותו זמן, נכללו במחקר.

כל המשתתפים שדיווחו על תפקודי זיקפה גרועים בשלב כלשהו בתקופה שבין שנת 1986 ושנת 2000, הוגדרו כבעלי הפרעה בתפקודי זיקפה. החוקרים העריכו את השפעות מאפייני המשתתפים (השמנת-יתר, עישון, דרגת פעילות גופנית וצריכת אלכוהול), על התפתחות הפרעה בתפקודי זיקפה.

מהתוצאות עולה כי בקרב 22,086 המשתתפים במחקר, 3,905 גברים דיווחו על הפרעה בתפקודי זיקפה במהלך 14 שנות המעקב. עישון נמצא גורם סיכון חיובי להפרעות בתפקודי זיקפה, הן בקרב מעשנים בעבר (Multivariate RR = 1.1,  95% CI = 1.1-1.2), והן עבור מעשנים בהווה (RR=1.4,  95% CI = 1.3-1.6). גם עודף משקל או השמנת-יתר זוהו כגורמי סיכון להפרעות בתפקודי זיקפה, ו-RR עלה עם עליה במדדי BMI (RR=1.2,  95% CI = 1.1-1.3 בערכי BMI של 25-26.9, עליה ל-RR=1.7 ו-95% CI = 1.5-2 בערכי BMI של מעל 30).

פעילות גופנית הביאה לירידה בסיכון להפרעות בתפקודי זיקפה הסיכון היחסי בגברים בחמישון העליון עמד על 0.7, בהשוואה לגברים בחמישון התחתון (95% CI = 0.7-0.8). הקשרים היו חזקים יותר בגברים שלא פיתחו סרטן ערמונית במהלך תקופת המחקר. עישון בהווה הינו גורם הסיכון המשמעותי היחיד הקשור בהפרעות בתפקודי זיקפה בגברים שכן פיתחו סרטן ערמונית (RR=1.4, 95% CI = 1.0-1.9).

לסיכום, במהלך 14 שנות המחקר, הפרעות בתפקודי זיקפה היו צפויים לעלות בגברים שעישנו בהווה, סבלו מעודף משקל או השמנת-יתר, וניהלו אורח חיים סדנטרי. ידוע כי גורמים אלו קשורים במצבים אחרים, כולל מחלה קרדיווסקולרית וסרטן, והחוקרים מסכמים וכותבים כי הקשר עם הפרעות זיקפה עשוי לעודד גברים לשפר את מנהגי אורח החיים שלהם.

Nat Clin Pract Urol.  2007;4(1):16-17

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • האם לטיפול הורמונאלי חליפי השפעה על הסיכון לסרטן מעי גס ורקטום? (Menopause)

    האם לטיפול הורמונאלי חליפי השפעה על הסיכון לסרטן מעי גס ורקטום? (Menopause)

    במאמר שפורסם בכתב העת Menopause מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה סיכון מוגבר לסרטן מעי גס ורקטום בנשים תחת טיפול הורמונאלי חליפי, כאשר טיפול ב-Tibolone לווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלה הממארת.  עם זאת, היקף העלייה בסיכון הוא קטן וככל הנראה חסר חשיבות קלינית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים רבים דיווחו כי טיפול […]

  • האם היפוקסמיה משנית לדום נשימה חסימתי בשינה עלוה להביא לעליה בסיכון להישנות סרטן ריאות? (מתוך כנס SLEEP)

    האם היפוקסמיה משנית לדום נשימה חסימתי בשינה עלוה להביא לעליה בסיכון להישנות סרטן ריאות? (מתוך כנס SLEEP)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך כנס SLEEP עולה כי אירועי היפוקסמיה ועומס היפוקסי משנית לדום נשימה חסימתי בשינה עלולים להביא לעליה בסיכון להישנות סרטן ריאות. החוקרים השלימו סקירה רטרוספקטיבית של הרשומות הרפואיות של 403 מבוגרים (גיל חציוני של 74 שנים; 52% נשים) עם היסטוריה של סרטן ריאות מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer) ונתוני […]

  • האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    במאמר שפורסם בכתב העת Obesity מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי השמנה אינה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים במצב קריטי עם אבחנה של COVID-19. יתרה מזאת, בחולים עם מדד מסת גוף נמוך מ-25 ק”ג/מ2 תועדו שיעורי תמותה גבוהים יותר בהשוואה לאלו עם מדדי מסת גוף גבוהים יותר. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה