מדד שינה חדש עשוי לסייע בחיזוי הישנות אירועים וסקולאריים (מתוך כנס מטעם ה-EAN)

מדד חדש להערכת נטל השינה המשלב את משך השינה, נדודי שינה, דום נשימה ותסמונת RLS (Restless Leg Syndrome) עשוי לסייע בחיזוי אירועים קרדיווסקולאריים או צרברווסקולאריים לאחר אירוע מוחי חד, כך עולה מנתונים מוקדמים שהוצגו במהלך הכנס הווירטואלי מטעם ה-European Academy of Neurology.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם הפרעות במעגל שינה-ערות נקשרו עם התוצאות לאחר אירוע מוחי חד. לצורך כך, הם גייסו למחקר 438 חולים לאחר אירוע מוחי חד, מהם 85% עם אירוע מוחי איסכמי ו-15% עם התקף איסכמי חולף. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 65 שנים, 64% היו גברים.

החוקרים בחנו את ההיסטוריה הרפואית, המאפיינים הקליניים וההדמייתיים של האירוע המוח והפרעות נשימה בשינה בימים הראשונים לאחר אירוע מוחי חד. לאחר חודש, שלושה חודשים, שנה ושנתיים, החוקרים בחנו את הפרעות שינה-ערות, כולל אינסומניה, תסמונת RLS, ישנוניות יתר במהלך שעות היום ועייפות.

למעלה מרבע מהמשתתפים במחקר דיווחו על תסמיני אינסומניה, 26% סבלו מהפרעות נשימה חמורות בשינה, כ-8% ענו על האבחנה הקלינית של תסמונת RLS וכ-15% דיווחו על משכי שינה קיצוניים עם נטייה לפרקי שינה ארוכים יותר.

החוקרים יצרו מדד נטל שינה על-בסיס החומרה המשולבת של הפרעות שונות במעגל שינה-ערות עד שלושה חודשים לאחר אירוע מוחי. הם ניטרו חולים לזיהוי אירועים קרדיו-צרברווסקולאריים חדשים למשך עד 24 חודשים, כולל הישנות אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף, אוטם לבבי, אי-ספיקת לב ורה-וסקולריזציה דחופה.

מדד נטל השינה הממוצע היה גבוה יותר בחולים לאחר אירוע מוחי עם כל אירוע חדש בין 3 עד 24 חודשים, בהשוואה לחולים לאחר אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ללא אירוע חדש.

לאחר תקנון לגיל, מין וחומרת האירוע המוחי, החוקרים מצאו כי באלו עם מדד נטל שינה גבוה יותר לווה בסיכון גבוה כפליים לאירוע חדש (יחס סיכויי של 2.07 לכל עליה של יחידה אחת במדד).

כמרכיבים בודדים, מדד אפניאה:היפופניאה ומשך שינה ניבאו גם אירועים חדשים, אך לא היו בעלי ערך מנבא דומה כמו מדד נטל השינה. נדודי שינה או תסמונת RLS בלבד לא ניבאו אירועים חדשים.  לאחר הסרת מדד אפניאה:היפופניאה מהמודל, מדד נטל השינה עדיין היה בעל ערך מנבא משמעותי לאירועים חדשים (יחס סיכויים של 1.90).

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה ללמוד עוד אודות השפעות הטיפול על התוצאות לאחר אירוע מוחי.

מתוך כנס מטעם ה-EAN

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/02/2026

יש אי־וודאות משמעותית לגבי הקשר בין אי־ספיקת חדר שמאל (Left Ventricular Dysfunction, LVD) לבין הסיכון לשבץ חוזר, וכן לגבי סוג הטיפול האנטיתרומבוטי האופטימלי למניעת שבץ חוזר בקבוצת חולים זו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן