מיתוסים שגויים בנושאי שינה עשויים לפגוע באיכות השינה ובמצב הבריאותי (Sleep Health)

אמונות ותפיסות בנושאי שינה כוללות המלצות אודות משך השינה המומלץ, משמעות איכות השינה והדרכים לשינה בריאה, אך כאשר המלצות אלו שגויות, הן עלולות לגרום יותר נזק מתועלת, כך טוענים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Sleep Health.

החוקרים אספו נתונים אודות המיתוסים הנפוצים ביותר בנושא שינה וביקשו ממומחים למדע השינה לדרג אותם בהתאם לנכונותם. המומחים השלימו רשימה של 50 מיתוסים אפשריים דרך חיפוש ברשת האינטרנט בעיתונות פופולארית ובספרות המדעית. המומחים לאחר מכן דירגו כל טענה וצוות המחקר צמצם את הרשימה ל-20 המיתוסים המובילים בנושאי שינה, על-בסיס דרגת הטעות והיקף ההשפעה על בריאות הציבור.

הרשימה סווגה עוד לקטגוריות, כולל מיתוסים אודות משך שינה, זמן שינה, התנהגויות שינה, התנהגויות במהלך היום המשפיעות על השינה, התנהגויות טרם שינה ותפקוד מוחי במהלך השינה.

בכל הנוגע למשך השינה, המיתוס שזכה לדירוג הגבוה ביותר היה כי יכולת להירדם בכל זמן ובכל מקום הינו סימן למערכת שינה בריאה. במקום זאת, המומחים טוענים כי הדבר מעיד יותר כי האדם מצוי בחסך שינה כרוני וישנוניות יתר במהלך שעות היום עשויה להיות אחד התסמינים של דום נשימה חסימתי בשינה.

מיתוסים אחרים בקטגוריה זו כללו כי מבוגרים רבים זקוקים לעד חמש שעות שינה בלבד, וכי המוח והגוף יכולים ללמוד לתפקד בצורה דומה גם עם שינה קצרה יותר. מצד שני, מומחים לשינה טוענים כי האמונה כי לילה אחד של חסך שינה אינו צפוי להיות בעל השלכות ארוכות טווח על המצב הרפואי היא נכונה.

בכל הנוגע לתזמון השינה, המיתוס שזכה לדירוג הגבוה ביותר היה כי אין חשיבות באיזו שעה ביום הולכים לישון. במקום זאת, מחקר בקרב עובדי משמרות לילה הצביע על איכות שינה פחות, כמו גם סיכון מוגבר לדיכאון, סוכרת ומחלות ממאירות.

כאשר המומחים דירגו את המיתוסים בנוגע להתנהגויות שינה, הם מצאו כי המיתוסים הגרועים ביותר היו כי שכיבה במיטה עם עיניים עצומות טובה כמעט כמו שינה וכי במידה וסובלים מקשיי הירדמות הכי טוב להישאר במיטה ולנסות להירדם חזרה. במקום זאת, הם מסבירים כי הפעילות הקוגניטיבית של אדם בזמן שינה שונה באופן ברור מזו של אדם ער עם עיניים סגורות. כמו כן, אלו שלא מצליחים להירדם צריכים לצאת מהמיטה, להימנע מאור כחול ולשוב למיטה כאשר הם עייפים.

המומחים לשינה גם הפריכו את המיתוס כי עדיף חדר שינה מחומם מאשר מקורר, וההמלצה היא לטמפרטורה של כ-18-21 מעלות צלזיוס.

Sleep Health 2019

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן