רעש במקום העבודה במהלך היום מלווה בסיכון מוגבר להפרעות שינה בלילה (Sleep Med)

חשיפה לרעש במקום העבודה במהלך כל היום עשויה להוביל לדחק, הנמשך אל תוך הערב ומפחית את איכות השינה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מטייוואן, שפורסמו בכתב העת Sleep Medicine.

מדגם המחקר כלל 48 משתתפים שעבדו במשך לפחות שישה חודשים בשתי קפיטריות בבית חולים. המשתתפים חולקו באקראי להערכה בימי עבודה עם רעש גבוה ונמוך במשך שמונה שעות במקום העבודה, או ימי עבודה ברעש נמוך וגבוה, עם מרווח של 14 ימים בין שתי ההערכות. בהמשך, החולים השלימו בדיקת שמיעה, הערכת תפקוד מערכת עצבים אוטונומית, בדיקות קורטיזול בדם ומעבדת שינה.

בקרב 40 המשתתפים במחקר, החשיפה הממוצעת לרעש במהלך שמונה שעות בימי עבודה ברעש גבוה ונמוך עמדה על 76.8 dBA ו-61.0 dBA, בהתאמה. בקרב משתתפים עם חשיפה אישית רבה יותר לרעש במהלך היום תועד אחוז קטן יותר של דפוס שינה בגל איטי (הבדל של 1.287%-) ויעילות שינה נמוכה יותר (0.267%-). בנוסף, לאחר העבודה, חשיפה לרעש אישי נקשרה עם רמות קורטיזול מוגברות בדם (1.698%) ופעילות סימפפטית מוגברת, כפי שנקבע לפי בדיקות לחץ דם בזמן הצבת יד במים קפואים (לחץ דם סיסטולי: 5.163%, לחץ דם דיאסטולי: 3.109%).

החוקרים כותבים כי חשיפה לרעש במהלך שעות היום במקום העבודה השפיעה משמעותית על איכות השינה בלילה, באופן ספציפי על שינה בגל איטי ויעילות שינה. הפרעות אלו עשויות לנבוע משינויים ברמות קורטיזול ופעילות מערכת העצבים האוטונומית. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת השלכות הפסיכו-סוציאליות והמטבוליות של איכות שינה ירודה משנית לחשיפה לרעש במקום העבודה.

Sleep Med 2018

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן