Sleep Apnoea

טיפול בדום נשימה בשינה בחולי אפילפסיה מפחית פרכוסים (מתוך הכנס השנתי ה-71 מטעם ה-American Epilepsy Society)

מתוצאות מחקר חדש, אשר הוצגו במהלך הכנס השנתי ה-71 מטעם ה-American Epilepsy Society, עולה כי טיפול בדום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם אפילפסיה מפחית משמעותית תדירות פרכוסים. החוקרים מציעים להשלים בדיקות סקר של כל חולי אפילפסיה לדום נשימה חסימתי בשינה ולטפל בחולים הסובלים מהפרעת הנשימה בשינה, בפרט באלו עם פרכוסים עמידים לטיפול תרופתי.

המחקר הרטרוספקטיבי כלל 197 מבוגרים עם אפילפסיה (גיל ממוצע של 43.9 שנים) שהשלימו בדיקת מעבדת שינה בין 1997-2015. החוקרים אספו מידע דמוגרפי, מאפייני אפילפסיה, נתוני מעבדת שינה והיענות לטיפול ב-PAP (Positive Airway Pressure).

החולים סווגו כחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה שטופלו ב-PAP, חולים עם דום נשימה חסימתי בשינה ללא טיפול ב-PAP וחולים ללא דום נשימה חסימתי בשינה. כ-62% מהמשתתפים במחקר סבלו מדום נשימה חסימתי בשינה, מהם 60% טופלו ב-PAP.

לא תועדו הבדלים בגיל, מין, מדד מסת גוף, או מינון טיפול נוגד-פרכוסים בין קבוצת החולים עם דום נשימה חסימתי בשינה שקיבלו טיפול ואלו שלא קיבלו טיפול.

כל החולים עם דום נשימה חסימתי בשינה קיבלו הדרכה אודות טיפולים שמרניים בעת האבחנה. כחלק מההדרכה, הדריכו את החולים אודות חשיבות ירידה במשקל והימנעות משכיבה על הגב, אלכוהול ותרופות המדכאות את מערכת העצבים המרכזית.

המחקר כלל שני תוצאים: שיעורי תגובה (ירידה של 50% ומעלה בפרכוסים מתחילת המחקר) והצלחת טיפול (ירידה של 50% ומעלה או מצב ללא-פרכוסים בתחילת המחקר ובמהלך המעקב). החוקרים תקננו למינון הסטנדרטי של הטיפול האנטי-אפילפטי, מדד לנטל התרופות, במטרה לבטל השפעה של שינויים תרופתיים מתחילת המחקר ולאורך המעקב.

לאחר שנה אחת, שיעורי התגובה היו גדולים משמעותית בחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה וטיפול PAP (63%) ובאלו ללא דום נשימה חסימתי בשינה (44%), בהשוואה לאלו עם הפרעת הנשימה בשינה שלא קיבלו טיפול.

הצלחת טיפול תועדה בשכיחות גבוהה יותר בחולים עם טיפול ב-PAP, בהשוואה לאלו עם דום נשימה חסימתי בשינה שלא קיבלו טיפול (85% לעומת 55%), או באלו ללא דום נשימה חסימתי בשינה (65%).

למרות שהממצאים היו דומים בנקודות זמן מעבר לשנה אחת, הניתוחים הללו היו מוגבלים בשל מדגמים קטנים ולא היו מובהקים סטטיסטית. לא מובן כיצד הטיפול ב-PAP מסייע בהפחתת תדירות פרכוסים בחולים אלו.

מתוך הכנס השנתי ה-71 מטעם ה-American Epilepsy Society,

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

  • התערבות מוקדמת לטיפול בדום נשימה חסימתי בשינה מלווה בתוצאות טובות יותר בתינוקות עם תסמונת דאון (The Lancet)

    התערבות מוקדמת לטיפול בדום נשימה חסימתי בשינה מלווה בתוצאות טובות יותר בתינוקות עם תסמונת דאון (The Lancet)

    בתינוקות עם תסמונת דאון, התערבות מוקדמת לטיפול בדום נשימה חסימתי בשינה עשויה להוביל לתוצאות קוגניטיביות והתנהגותיות טובות יותר בגיל שלוש שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת The Lancet. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים עם תסמונת דאון סיכון מוגבר לדום נשימה חסימתי בשינה. בעת ביצוע המחקר, האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים המליצה על […]

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה