הפרעות נשימה בשינה והפרעות שינה-עירות עשויות להוביל לעליה בסיכון לאירוע מוחי ראשון או חוזר ומפחיתות את ההחלמה לאחר אירוע מוחי, כך עולה מתוצאות סקירה חדשה, שפורסמו בכתב העת Neurology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעות נשימה בשינה (SDB או Sleep-Disordered Breathing) והפרעות שינה-עירות (SWD או Sleep-Wake Disturbances) נפוצות מאוד בחולים לאחר אירוע מוחי. מחקרים שפורסמו לאחרונה רמזו כי מדובר בגורמי סיכון לאירועים מוחיים ותוצא של אירועים מוחיים, עם השפעה משמעותית על החלמה לאחר אירוע מוחי, תוצאות והישנות אירוע מוחי.
כעת השלימו החוקרים סקירת ספרות וזיהו מספר מחקרים שהוכיחו כי הפרעות נשימה בשינה הינן גורם סיכון בלתי-תלוי לאירועים מוחיים. בדיקות שינה בחולים לאחר אירוע איסכמי חולף או אירוע מוחי מומלצות לאור השכיחות הגבוהה מאוד (מעל 50%) של הפרעות נשימה בשינה (המלצה בדרגה IIb, דרגת עדויות B). הטיפול בהפרעת נשימה חסימתית בשינה עם מכשיר CPAP (Continuous Positive Airway Pressure) מומלץ לאור חוזק העדויות התומכות בהשפעה חיובית על התוצאות (המלצה בדרגה IIb, דרגת עדויות B). ניתן לשקול טיפול בחמצן או מכשיר Biphasic Positive Airway Pressure בחולים עם הפרעת נשימה מרכזית בשינה.
לאחרונה, הוצע עוד כי עליה או ירידה במשך השינה, כמו גם היפרסומניה, אינסומניה ותסמונת RLS (Restless Leg Syndrome) מלווים בעליה בסיכון לאירועים מוחיים. ניסויים רבים מצאו כי הפרעות שינה-עירות פוגעות בתהליכי פלסטיות עצבית ובהחלמה לאחר אירוע מוחי. הטיפול בהפרעות שינה-עירות באמצעות היפנוזה ונוגדי-דיכאון סדטיביים (אינסומניה), או תכשירים מעוררים (היפרסומניה), תכשירים דופמינרגיים (תסמונת RLS) ו-Clonazepam (פאראסומניה) מבוססים על תצפית מקרה יחיד ויש לנקוט משנה זהירות בטיפול זה.
הפרעות נשימה בשינה והפרעות שינה-עירות מובילות לעליה בסיכון לאירועים מוחיים באוכלוסיה הכללית ובעלות השפעה קצרת וארוכת-טווח על החלמה לאחר אירוע מוחי ותוצאות אירוע מוחי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!