השפעת השימוש במכשיר CPAP על מבנה עורקי התרדמה בחולים עם תסמונת דום נשימה חסימתית בשינה (Respiratory Research)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Respiratory Research עולה כי במהלך ששת חודשי הטיפול הראשונים במכשיר CPAP (Continuous Positive Airway Pressure) בחולים עם תסמונת דום נשימה בשינה (OSAS או Obstructive Sleep Apnea Syndrome) חלה ירידה בעובי שכבת אינטימה-מדיה בעורקי הצוואר.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להעריך את ההשפעות ארוכות הטווח של שימוש במכשיר CPAP על עובי שכבת אינטימה-מדיה בעורקי התרדמה בחולים עם תסמונת דום נשימה חסימתית בשינה.

החוקרים ערכו מחקר פרוספקטיבי במהלך 12 חודשים, בבית חולים אוניברסיטאי שכלל 50 חולים עם אבחנה חדשה של תסמונת דום נשימה חסימתית בשינה, שטופלו במכשיר CPAP או בגישת טיפול שמרנית. עובי שכבת אינטימה-מדיה נקבע באמצעות בדיקת אולטרה-סאונד דופלר משני עורקי התרדמה, שנערכה בתחילת המחקר, לאחר שישה חודשים ושנה אחת.

28 חולים טופלו במכשיר CPAP ו-22 בגישת טיפול שמרנית, ללא הבדל משמעותי בגיל המשתתפים, מדדי BMI, מדדי ESS, AHI, ריוויון חמצן בדם או תחלואה נלווית. במהלך שישה חודשים החולים השתמשו במכשיר ה-CPAP במשך 4.0 שעות בלילה, ולאחר שנה אחת, השימוש הממוצע במכשיר עמד על 4.7 שעות בלילה. עובי שכבת אינטימה-מדיה בתחילת המחקר, לאחר שישה חודשים ולאחר שנה אחת, עמד על 758 מיקרון, 721 מיקרון ו-705 מיקרון, בקבוצת המטופלים במכשיר CPAP, בהשוואה ל-760 מיקרון, 770 מיקרון ו-778 מיקרון עם טיפול שמרני (p=0.002).

בקרב משתתפים ללא מחלות לב וכלי דם (24 חולים), עובי שכבת אינטימה-מדיה בתחילת המחקר, לאחר שישה חודשים ולאחר שנה אחת, עמד על 722 מיקרון, 691 מיקרון ו-659 מיקרון בקבוצת המטופלים במכשיר CPAP (12 חולים), בהשוואה ל-660 מיקרון, 685 מיקרון ו-690 מיקרון, בהתאמה,  עם טיפול שמרני (p=0.006).

החוקרים מסכמים וכותבים כי הירידה בעובי שכבת אינטימה-מדיה בעורקי התרדמה עם טיפול במכשיר CPAP בחולים עם תסמונת דום נשימה חסימתית בשינה חלה בעיקר במהלך ששת החודשים הראשונים לטיפול, ונותרה למשך 12 חודשים, בחולים עם היענות סבירה לטיפול.

Respiratory Research. 2012;13

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן