אינסומניה כרונית מעלה את הסיכון לתמותה (מתוך הכנס השנתי ה-24 שלSLEEP )

מתוצאות מחקר חדש שהוצגו בכנס השנתי ה-24 של SLEEP: Associated Professional Sleep Societies עולה קשר בין אינסומניה כרונית ובין עליה של פי שתיים בסיכון לתמותה מכל-סיבה.

במחקר בחנו החוקרים את הקשר בין אינסומניה כרונית ושיעורי התמותה, בלא-תלות במחלות לב. המחקר התבסס על מדגם Wisconsin Sleep Cohort Study, שהשלימו שלושה שאלונים בשנים 1989, 1994 ו-2000. השאלונים כללו שאלות בנושאים הנוגעים לאינסומניה, דוגמת קשיי הירדמות, קושי בחזרה לשינה, השכמות חוזרות והשכמה מוקדמת. המשיבים סיווגו את התסמינים כתדירים (5 פעמים ומעלה בחודש), או לא-תדירים (פחות מחמש פעמים בחודש). אבחנת אינסומניה כרונית נקבעה בנוכחות תסמינים בשני שאלונים, לפחות.

החוקרים בחנו את שיעורי התמותה מכל-סיבה.

מבין 1872 משתתפים, תועדו 74 מקרי תמותה. בקרב חולים שדיווחו על אינסומניה בלפחות שני שאלונים, יחס הסיכון המתוקן עמד על 2.1 (95% CI = 1.2-3.5), בהשוואה למשתתפים שלא דיווחו על אינסומניה.

החוקרים השוו בנוסף את יחס הסיכון לתמותה עבור תסמינים ספציפיים עליהם דיווחו החולים בלפחות שני שאלונים, בהשוואה לאלו שלא דיווחו כלל על תסמינים בכל השאלונים. יחס הסיכון לתמותה עם קשיי הירדמות עמד על 1.9 (95% CI = 0.9-4.1), 3.2 עם יקיצות חוזרות (95% CI = 1.8-5.7), 1.8 עבור קושי בחזרה לשינה (95% CI = 0.9-3.4), ו-2.4 עם השכמה מוקדמת (95% CI = 1.2-4.5).

החוקרים מצאו קשר בין משך השינה ובין עליה בתמותה, כאשר בחולים רבים שסבלו מאינסומניה משך השינה היה קצר.

מדובר במחקר ראשוני, והצעד הבא הוא לבחון כיצד אינסומניה משפיעה על התוצאות הבריאותיות בנוכחות מחלות רקע. חולים הסובלים מאינסומניה מתלוננים על עייפות. העלייה בתמותה עשויה לנבוע ממחלות כרוניות או אי-היענות לטיפול.

לאור הממצאים, על הרופאים והמטופלים להתייחס ברצינות רבה יותר לאינסומניה. לעיתים קרובות מתייחסים לאינסומניה כהפרעה שולית, אך מהמחקר הנוכחי עולה כי יש להתייחס להפרעה ברצינות. על רופאים לערוך בירור לזיהוי המקור לאינסומניה.

החוקרים כותבים כי נותר עוד לבחון אם אינסומניה אחראית לתמותה המוגברת, או באם מחלות רקע חמורות הן שגורמות לאינסומניה. ניתן לקוות כי דרך טיפול באינסומניה ניתן יהיה להביא לשיפור בתוצאות.

SLEEP 2010: Associated Professional Sleep Societies 24th Annual Meeting

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

מקור: Journal of the American College of Cardiology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|24/11/2025

החוקרים מדווחים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אי־ספיקת לב טיפול באמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) מפעיל באופן משמעותי את ציר האריתרופואזיס, מפחית דלקת ומוביליזציה של ברזל, משפר אנמיה ומסייע לתפקוד הלב אפילו בחולים עם חסר ברזל או עם תפקוד כלייתי ירוד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן