הכנס השנתי ע"ש דר' שבתאי בן מאיר נערך השנה בחסות המחלקה לרפואת משפחה בעמק, עפולה.
הכנס נערך בכפר המכבייה בתאריך 6.3.02 בהשתתפות של למעלה מ-500 רופאות, רופאים ובעלי מקצועות נוספים.
דברי הפתיחה של פרופ' טבנקין מוצגים כבר בהודעות הארגונים בגיליו זה, (תחת הכותרת- סיכום הכנס השנתי ע"ש שבתאי בן מאיר ) ובהם נסקרה תרומתו הרבה של ד"ר שבתאי בן מאיר לפיתוח רפואת המשפחה בישראל.
פרופ' ג'ק מדלי פתח בהרצאת אורח על חשיבותה של המשפחה לרפואת המשפחה במאה ה-21. הרצאתו חיזקה את חשיבות הכרת והבנת המשפחה לבריאות הפרט והקהילה.
בהמשך דר' שמואל רייס הציג בפנינו את הגישה הנרטיבית המבוססת על עדויות. בעזרת מטופלת שלו וקטעי קריאה מתכתובת ארוכת שנים ביניהם וכל אחד לעצמו, למדנו על "תפירת" טיפול מתאים המבוסס על עובדות רפואיות , אישיות ורצונות המטופלת והאינטראקציה ביניהם.
פרופ' עמי קליין תאר את פרויקט הגנום, על היישומים המיידיים וארוכי הטווח של פענוח הגנום האנושי. למדנו על מספר שימושים ברפואה. אנו מצפים לכך שתוך זמן קצר יכנס כל מטופל למרפאתנו עם כרטיס מגנטי ובו תופיע מפה גנטית שלו שבעזרתה נוכל להתאים לו תרופות, בדיקות ועוד ובעזרתו נוכל לייעץ לו על סיכוייו וסיכוניו מתחלואי העתיד.
בהרצאת הפתיחה האחרונה, דר' שוקי לשם הביא לנו דילמות בטיפול בחולה סוכרת עם יתר לחץ דם. ההרצאה ניתנה בצורה אינטראקטיבית בהשתתפות פעילה מאוד של הקהל ומכשור מתאים. נשאלו שאלות מעשיות מאוד ונוכחנו לדעת שעל רבות מהשאלות לא ידענו לענות בצורה נכונה לאור המידע העדכני הידוע כיום. דר' לשם האיר את עינינו בתוצאות מחקרים רחבי היקף ומידע מבוסס עובדתית על הדילמות שהועלו.
בהמשך הכנס הוצגו 20 הרצאות שונות בנושאים מגוונים. לדוגמא: דר' קידרמן הביא מחקר שמתבצע בירושלים על מתן פרדניזון בנוסף לטיפול האנטיביוטי לדלקת לוע קשה בקהילה. מתוצאות ראשוניות שלהם מסתבר שהיתה ירידה משמעותית בכאב בקבוצה שטופלה בפרדניזון לעומת קבוצת האינבו לטווח קצר. לא נצפו תופעות לוואי מיוחדות בטיפול זה ולא היו הבדלים בין הקבוצות בחום והיעדרות מהעבודה או הלימודים.
דר' בשארת הביא תוצאות סקר שבדק מי מטפל במטפל? מסתבר ש-72% מהרופאים מטפלים בעצמם. 65% מטפלים בבני זוגם ו-41% בילדיהם. נראה שהגורמים המשמעותיים ביותר לכך שרופאים מטפלים בעצמם אך מעבירים את הטיפול בילדיהם לרופא אחר הוא החרדה מהאבחנה והשלכותיה, הקושי לסמוך על רופא אחר והתחושה הבסיסית ש"אני בסדר ולא זקוק לטיפול ומעקב של רופא אחר".
דר' בלוך הציג מחקר שהעריך את תרומתם ומידת השפעתם של גורמים כלכליים וסביבתיים על תחלואה פסיכיאטרית בקרב נפגעי תאונות דרכים. ההשוואה היתה בין אוכלוסיית קיבוץ/ מושב לבין עירוניים. נבדק אחד בלבד מקבוצת הקיבוץ לעומת 87 נבדקים מקבוצת הלא קיבוץ תבעו פיצויים בגין התאונה. חברי קבוצת הקיבוץ הדגימו תחלואה פסיכיאטרית וגופנית שפירה יותר וגילו הסתגלות טובה יותר וחזרו מהר יותר לעבודתם בהשוואה לקבוצת הלא קיבוץ.
קבוצתו של דר' עזורי ווינקר בדקו בשאלונים שנתנו לרופאים האם יש קשר בין הרגלי העישון של רופא המשפחה לעמדות על מניעת עישון ועל הפסקת עישון.
כ-16% ממשיבי השאלון מעשנים. כל הרופאים מציינים שהם מבצעים פעילות הסברתית כלשהי בנושא מניעת עישון. נמצא שרופאים שאינם מעשנים פועלים יותר בדרך של הסברה, חלוקת עלונים, ארגון קבוצות תמיכה לעומת הרופאים המעשנים שפועלים יותר בדרך של תליית פלקטים ורישום תרופות.
דר' שוקי לשם הציג עבודה שבדקה את השכיחות והסיבות ליתר לחץ דם עמיד במרפאות ראשוניות בקהילה בהשוואה למרפאה מייעצת ללחץ דם. יתר לחץ דם עמיד נמצא ב-4.4% מחולי יתר לחץ דם במרפאות ראשוניות לעומת 16% במרפאה המייעצת. לרוב המטופלים יש יותר מסיבה אחת ליתר לחץ דם עמיד. בכמחצית מהחולים היו חולי סוכרת ודיסליפידמיה לא מאוזנים וכן עודף משקל. הענות נמוכה לטיפול, טכניקות מדידה לא נכונות ונטילת תרופות מעלות לחץ דם נמצאו גם כן בין הסיבות.
דר' אולגה סירוטה הציגה מחקר שבדק את "ההפרעות" הטלפוניות שיש לרופא במפגש הרפואי. נמצא שביום עבודה של 7 שעות הרופא משוחח בממוצע 42.8 דקות, (מעל 10% מזמן הקבלה היומי). בכל שעת עבודה יש בממוצע 6 שיחות ונשאלת השאלה האם מצב זה משבש את מהלך הביקור או ששיחות אלו הן לתועלת המטופלים כפי שעולה מכותרת הצגתה: "מכשיר הטלפון: ברכה או קללה?"
דר' שניר הציג את מודל עפולה למניעת קטועים בקהילה. המודל מטפל בחולי סוכרת בכל רמות המניעה על מנת לא להגיע למצב של רגל סוכרתית ובעיות וסקולריות אצל הסוכרתיים הדורשים קטיעה. ניתנת הדרכה בנושא לצוותים במרפאות, פתיחת מרפאת כף רגל במסגרת מרפאת סוכרת, בקורי בית במסגרת היחידה להמשך טיפול ואשפוזים במידת הצורך. מספר הקטיעות בבי"ח העמק ירד מ-80 בשנת 1997 ל-34 בשנת 2001 ובמקביל חלה ירידה בצורך בשיקום קטועים בקהילה מ-20 בשנת 1997 ל-4 חולים בשנת 2001.
דר' וינקר ודר' נקר העלו סוגיה חשובה ביותר לקובעי מדיניות בריאות ולרופאי משפחה. האם יש קשר בין עלויות הטיפול בחולים לבין הכשרה של רופא המשפחה? במחקרם נכללו 137 רופאים המטפלים יחדיו ב-268453 נפשות משוקללות. 61% מהרופאים נולדו ברוסיה (57% סיימו לימודים ברוסיה) ו-18% נולדו בישראל (20% מהרופאים סיימו לימודים בארץ). 40% מהרופאים היו מומחים והשאר כלליים. נמצא שהעלות הכללית המשוקללת ל-1000 נפש היתה נמוכה יותר ב-8.7% אצל המומחים בהשוואה לכלליים (P<0.01). נמצא קשר בין עלות נמוכה לבין סיום לימודים בישראל ועבודה ביחידה קטנה או כפרית. אולם גם בנטרול גורמים אלו עדיין להתמחות היה משקל חשוב בעלות הנמוכה יותר.
בחלק האחרון של הכנס היו 3 סדנאות. דר' לאה אהרוני העבירה סדנא בנושא אוסטאופורוזיס גישה פרקטית לרופא המשפחה. מאיר נאמן העביר סדנא על התמודדות עם מצבי לחץ "להוציא את הלחץ מהארון" ודר' ערן בן אריה ודר' משה פרנקל העבירו סדנא על "סרטן, מטפל ומטופל במפגש הרפואה המשלימה ורפואת המשפחה"
במקביל לסדנאות, דר' דוד שרם שהינו רופא ועורך דין מנכ"ל חברה לניהול סיכונים הרצה בנושא "הסכמה לטיפול תרופתי בעידן זכויות החולה" נשאלה השאלה הקריטית האם מבחינה משפטית מוצדק להבחין בין טיפול ניתוחי (ששם ברור לכל שמחתימים חולה על הסכמה מדעת) לבין טיפול תרופתי? בשני המקרים מדובר בטיפול שאינו תמים. ידוע לנו על כך שהרבה אשפוזים בבתי חולים הם על רקע היאטרוגני של נטילת תרופות והחוק מחייב מתן מידע רלוונטי לחולה. מכן נובעות שאלות רבות. במפגש הרפואי הקצר האם הרופא יכול להסביר לכל חולה, בשפה מובנת על כל תרופה חדשה שניתנת או על תרופה שמחליפים . יתרונותיה, חסרונותיה, תופעות לוואי שלה וסכנותיה (או סכנות באי נטילת התרופה). האם להחתים החולה או לציין בתיק שהחולה קבל הסבר והסכים? ישנן בעיות נוספות היות והנהלות קופות החולים מגבילות רופאים ואף שוללות לעיתים את חופש הבחירה שלו במתן תרופה זו או אחרת. פסיקות משפטיות קובעות שיש חשיבות עליונה לאפשר למטופל לבחור מתוך ידיעה ולממש את האוטונומיה שלו. אי מימוש האוטונומיה מהווה פגיעה במטופל ועלול להביא לתביעת נזיקין נגד המטפל המעורב בכך. דילמות, דילמות ואנו יצאנו מההרצאה עם הרבה חומר למחשבה.