מחקר חדש שפורסם ב-Circulation מראה כי מעכבי SGLT2 מפחיתים את הסיכון להיפרקלמיה חמורה בקרב מטופלים עם סוכרת מסוג 2 בסיכון קרדיווסקולרי גבוה או עם מחלת כליות כרונית מבלי להגביר את הסיכון להיפוקלמיה.
היפרקלמיה מגבירה את הסיכון להפרעות קצב לב ולמוות ומגבילה את השימוש במעכבי מערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון (לרוב מעכבי ACE) ובאנטגוניסטים לקולטן למינרלוקורטיקואידים, המשפרים את התוצאים הקליניים באנשים עם מחלת כליות כרונית או אי ספיקת לב סיסטולית. מעכבי קוטרנספורטר סודיום-גלוקוז 2 (SGLT2) מפחיתים את הסיכון לאירועים לבביים במטופלים עם סוכרת מסוג 2 בסיכון קרדיווסקולרי גבוה או עם מחלת כליות כרונית. עם זאת, השפעתם על היפרקלמיה לא הוערכה באופן שיטתי עד כה. לכן, החוקרים ערכו מטה-אנליזה תוך שימוש בנתונים ממחקרים אקראיים, כפולי סמיות, מבוקרי פלצבו עם מעכבי SGLT2 במטופלים עם סוכרת מסוג 2 בסיכון קרדיווסקולרי גבוה או עם מחלת כליות כרונית, בהם נמדדו רמות אשלגן בסרום באופן שגרתי. התוצא העיקרי היה זמן עד להיפרקלמיה חמורה, שהוגדרה כאשלגן בסרום ≥6.0 ממול/ליטר, או אירועי היפרקלמיה והיפוקלמיה (אשלגן בסרום ≤3.5 ממול/ליטר).
במחקר נכללו תוצאות משישה מחקרים שכללו 49,875 משתתפים שהעריכו ארבעה מעכבי SGLT2. מתוכם, 1754 משתתפים פיתחו היפרקלמיה חמורה, ונרשמו 1119 אירועי היפרקלמיה נוספים שדווחו על ידי חוקרים. מעכבי SGLT2 הפחיתו את הסיכון להיפרקלמיה משמעותית (יחס סיכון, 0.84, 95% CI, 0.76-0.93), עם השפעה עקבית בין מחקרים (P-heterogeneity=0.71). בנוסף, השכיחות של היפרקלמיה שדווחה על ידי חוקרים הייתה נמוכה יותר עם מעכבי SGLT2 (יחס סיכון, 0.80, CI 95%, 0.68-0.93); P-heterogeneity=0.21). יש לציין כי הפחתה בהיפרקלמיה חמורה נצפתה במגוון של תתי-קבוצות, כולל תפקוד כליות בסיסי, היסטוריה של אי ספיקת לב ושימוש במעכבי מערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון, משתנים, ואנטגוניסטים לקולטנים של מינרלוקורטיקואידים, כמו כן, מעכבי SGLT2 לא העלו את הסיכון להיפוקלמיה (יחס סיכון, 1.04 95% CI, 0.94-1.15; P-heterogeneity =0.42)
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!