בנשים לאחר-מנופאוזה עם חשק מיני ירוד או הפרעה בתפקוד מיני תתכן תועלת למתן טסטוסטרון, כאשר לתכשירים לא-פומיים (דוגמת ג’ל עורי) עדיפות מבחינת פרופיל השומנים בדם.
החוקרים ביקשו להשלים סקירה שיטתית ומטה-אנליזה להערכת התועלת האפשרית והסיכונים של מתן טסטוסטרון לנשים. הם ערכו חיפוש במאגרי MEDLINE, Embase, Cochrane Central Register of Controlled Trials ו-Web of Science לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים להערכת טיפול בטסטוסטרון למשך לפחות 12 שבועות. התוצאים העיקריים כללו את השפעות טסטוסטרון על תפקוד מיני, משתנים קרדיו-מטבוליים, מדדים קוגניטיביים ובריאות מערכת שריר-שלד.
החיפוש העלה 46 דיווחים מ-36 מחקרים אקראיים ומבוקרים, אשר כללו בסך הכול 8,480 משתתפים. מטה האנליזה מצאה כי בהשוואה לפלסבו או קבוצת השוואה (דוגמת אסטרוגן, עם או בלי פרוגסטרון), מתן טסטוסטרון הביא לעליה משמעותית בתפקוד המיני, כולל תדירות יחסי מין משביעי רצון (הבדל ממוצע של 0.85), חשק מיני (הבדל ממוצע של 0.36), הנאה (הבדל ממוצע של 6.86), עוררות מינית (הבדל ממוצע של 0.28), אורגזמה (הבדל ממוצע של 0.25) ודימוי עצמי (הבדל ממוצע של 5.64), לצד הפחתת חששות ומצוקה הנוגעים ליחסי מין (הבדלים ממוצעים של 8.99 ו-0.26, בהתאמה) בנשים לאחר-מנופאוזה.
מהנתונים עלה עוד כי נרשמה עליה בריכוזי LDL וירידה ברמות כולסטרול כולל, HDL וטריגליצרידים, עם מתן טסטוסטרון פומי, אך לא עם מתן לא-פומי (למשל בצורת מדבקה או ג’ל). החוקרים תיעדו עליה כוללת במשקל הגוף עם טיפול בטסטוסטרון, אך לא תועדו השפעות של הטיפול על הרכב הגוף, מערכת שריר-שלד, או מדדים קוגניטיביים, אם כי מספר הנשים להערכת תוצאים אלו היה קטן.
טיפול בטסטוסטרון לווה בסיכוי גבוה משמעותית לאקנה וגדילת שיער, אך לא תועדו אירועים חריגים חמורים.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לבחון את השפעות טסטוסטרון על תחושת הרווחה, בריאות מערכת שריר-שלד ובריאות קוגניטיבית, כמו גם הערכה ארוכת-טווח של בטיחות הטיפול.
Lancet Diabetes Endocrinol. Published online July 25, 2019
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!