(דווח לראשונה באתר UNIVADIS)

הקדמה

למרות האזהרות בנוגע לעלייה בתמותה בקשישים כתוצאה מנטילת תרופות אנטי-פסיכוטיות, חסר מידע השוואתי שיסייע לרופאים להעריך סיכון זה בנטילת כל תרופה ותרופה. מחקר רחב היקף בדק את הנושא ומצא שיש הבדלים משמעותיים בין התרופות השונות בסיכון לתמותה. אילו תרופות נמצאו קשורות לסיכון גבוה יותר לתמותה בקשישים, ואילו תרופות מסוכנות פחות? האם המינון משפיע על הסיכון לתמותה?

תקציר

השימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות בחולים קשישים ידוע כתופעה נרחבת ובעייתית. לעתים קרובות רופאים רושמים תרופות מסוג זה כדי לטפל בהפרעות התנהגותיות הנובעות מדמנציה. רישום תרופות להתוויה זו הינו בעייתי ממספר בחינות. ראשית, מדובר בשימוש “off label“. שנית, נמצא בספרות שהשימוש בתרופות אלו אינו בטוח בקשישים ולעתים אף אינו יעיל. מחקרים רבים מצאו סיכון מוגבר לתמותה בקרב קשישים הנוטלים תרופות מסוג זה, אבל עד כה לא בוצעו השוואות בין התרופות באשר לסיכון לתמותה בקשישים.

חוקרים בארה”ב ערכו מחקר רטרוספקטיבי מסוג עקבה, cohort, שבדק את הסיכון לתמותה תוך 180 ימים בקרב 136,393 חולים מהקהילה בגיל 65 ומעלה. כל החולים קיבלו מרשם לתרופה אנטי-פסיכוטית שלא נטלו קודם לכן. התרופות שנבדקו היו: risperidone, olanzapine, quetiapine, haloperidol, aripiprazole ziprasidone.

המחקר מצא שהסיכון לתמותה גבוה יותר עם העלייה במינון בנטילת risperidone, olanzapine, haloperidol. במינון זהה מצאו החוקרים שקיים סיכון מוגבר לתמותה בשימוש בhaloperidol לעומת שימוש ב-risperidone (hazard ratio (HR) = 1.18, 95% CI 1.06-1.33) וסיכון נמוך יותר לתמותה בשימוש ב-quetiapine ו-olanzapine לעומת שימוש ב- risperidone (HR = 0.81, 95% CI 0.73-0.89 וHR = 0.82, 95% CI 0.74- 0.90 בהתאמה).

מסקנת החוקרים הייתה שהסיכון לתמותה משתנה בין תרופה לתרופה, ולפיכך בחירת תרופה אנטי-פסיכוטית ובחירת המינון עשויות להשפיע באופן משמעותי על הסיכון לתמותה אצל קשישים המטופלים בקהילה. בנוסף החוקרים מציעים שעל רופאים להימנע מלרשום תרופות אנטי-פסיכוטיות לטיפול בהפרעות קוגניטיביות, שכן תרופות אלה מותוות לטיפול בחולים עם בעיות נפשיות ועם בעיות חמורות הקשורות למצב הרוח כשקיים סיכון ממשי ומיידי לחולה או לסביבתו.

Gerhard T et al. Br J Psychiatry. 2014 Jul;205(1):44-51. Epub 2013 Aug 8.