פרקינסוניזם מביא לעליה משמעותית בסיכון לתמותה בחולי סכיזופרניה (מתוך כנס ה-EPA)

בהשוואה לביקורות, בחולים עם סכיזופרניה שכיחות גבוהה יותר משמעותית של תחלואה גופנית, כאשר מנתונים חדשים עולה כי פרקינסוניזם הינו גורם סיכון משמעותי לתמותה באשפוז של חולי סכיזופרניה.

במחקר מקרה-ביקורת של אשפוזים לבתי חולים מצאו החוקרים כי התחלואה הנפוצה ביותר בחולי סכיזופרניה היא סוכרת מסוג 2. עוד זוהו 20 מחלות גופניות נוספות שהיו נפוצות יותר, רובן קשורות בסיבוכי סוכרת. מעניין לציין כי פרקינסוניזם זוהה כגורם סיכון מג’ורי לתמותה באשפוז בחולי סכיזופרניה.

אוכלוסיית המחקר כללה את כל האשפוזים לשלושה בתי חולים במנצ’סטר, בריטניה (כ-370,000) בין 1 בינואר, 2000, ועד 30 ביוני, 2012.

המדגם כלל 1,418 חולים שענו על הקריטריונים לאבחנת סכיזופרניה בעת האשפוז הראשוני. קבוצת הביקורת כללה 14,180 חולים תואמים בגיל ומין, שאושפזו לבתי החולים.

החוקרים זיהו חמישה ממצאים מרכזיים הנוגעים למחלות רקע המשפיעות על חולים מאושפזים עם סכיזופרניה. ראשית, בחולים אלו תועדה עליה של כמעט פי שתיים בשיעורי התמותה בבתי חולים (18%) בהשוואה לביקורות (9.7%) במהלך תקופת המעקב. חולים עם סכיזופרניה הלכו לעולמם בגיל צעיר יותר (בממוצע, 64.4 שנים לעומת 66.2 שנים, בהתאמה).

שנית, בחולי סכיזופרניה, בהשוואה לביקורות, תועד מהלך מחלה חמור יותר והישרדות קצרה יותר לאחר האשפוז הראשוני. בכלל אוכלוסיית החולים עם סכיזופרניה, ההישרדות הממוצעת עמדה על 1,895 ימים לעומת 2,161 ימים בקבוצת הביקורת.

שלישית, בחולי סכיזופרניה תועדה שכיחות גבוהה יותר של מחלות גופניות נוספות. מבין 21 המחלות שהיו נפוצות יותר באוכלוסיית המחקר, בהשוואה לביקורות, יחסי הסיכויים נעו בין 5.3 לשברים בצוואר הירך ועד 1.3 לאסתמה.

השכיחות של סוכרת מסוג 2 הייתה גבוהה יותר באופן חריג בחולי סכיזופרניה, בהשוואה לביקורות, כאשר שיעורי ההימצאות בחולי סכיזופרניה מאושפזים הייתה גבוהה כפליים (17.4% לעומת 8.5%, יחס סיכויים של 2.3).

עוד מצאו החוקרים כי בחולי סכיזופרניה שהלכו לעולמם, סוכרת הייתה המחלה הגופנית הנפוצה ביותר, ותרמה לכשליש ממקרי התמותה, זאת בהשוואה ל-16.9% ממקרי התמותה בביקורות.

פרקינסוניזם תועד ב-1.6% מאוכלוסיית המחקר, בהשוואה ל-0.4% מהביקורות (יחס סיכויים של 4.7). התופעה תוארה ב-5.5% מהחולים בקבוצת המחקר שהלכו לעולמם, אך רק ב-1.5% מהביקורות שהלכו לעולמם.

מעבר לפרקינסוניזם, גורם סיכון מג’ורי לתמותה בחולי סכיזופרניה, החוקרים פיתחו מודל שזיהה תשעה גורמי סיכון אחרים לתמותה, עם השפעה דומה על תמותה באשפוז בחולי סכיזופרניה, בהשוואה לביקורות. למרות שהשכיחות של גורמי הסיכון הללו הייתה שונה בין שתי הקבוצות, ההשפעה על תמותה באשפוז לא הייתה שונה כאשר מחלות אלו הופיעו בחולים באחת הקבוצות. רשימת המחלות כללה סוכרת מסוג 2, מחלת ריאות חסימתית-כרונית, דלקת ריאות, ברונכיטיס, אנמיה על-רקע חסר ברזל, סוכרת מסוג 1, אירוע מוחי איסכמי, אי-ספיקת כליות לא-ספציפית ומחלת כבד אלכוהולית.

מתוך כנס ה- European Congress of Psychiatry

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|07/06/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/06/2026

החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן