בקרב מטופלים ששרדו נזק כלייתי חד על-רקע COVID תועד סיכון נמוך יותר לסיבוכים כלייתיים ארוכי-טווח, בהשוואה לחולים עם נזק כלייתי חד על-רקע זהום בשפעת או מחלות אחרות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Internal Medicine.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים אם ישנם הבדלים בתפקוד הכלייתי ארוך הטווח בין חולים עם נזק כלייתי חד על-רקע זיהום בקורונה ובין חולים עם נזק כלייתי חד על-רקע מחלות אחרות, דוגמת שפעת.

המחקר כלל 9,624 חולים בגיל ממוצע של 69 שנים (51.5% נשים), אשר שרדו אשפוז עם נזק כלייתי חד, כולל 987 חולים עם נזק כלייתי חד על-רקע COVID, 276 חולים עם נזק כלייתי חד על-רקע זיהום שפעת ו-8,361 חולים עם נזק כלייתי חד על-רקע סיבות אחרות.

התוצא העיקרי היה שיעור הסיבוכים הכלייתיים המג’וריים, משלב של תמותה והחמרת תפקוד כלייתי (ירידה של 25% ומעלה בקצב פינוי גלומרולארי או כשל כלייתי עם צורך בדיאליזה). תוצאים משניים כללו את המרכיבים של התוצא העיקרי ושינוי בקצב פינוי גלומרולארי לאורך מעקב של שנתיים.

בחולים עם נזק כלייתי חד על-רקע COVID תועד סיכון נמוך ב-33% לסיבוכים כלייתיים (יחס סיכון מתוקן של 0.67, p<0.001), בהשוואה לחולים עם נזק כלייתי חד משנית לסיבות אחרות. ממצאים אלו נותרו על כנם בניתוחים סטטיסטיים שונים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים ששרדו זיהום בקורונה עם נזק כלייתי חד ייתכנו מאפיינים אינהרנטיים המלווים בתוצאות טובות יותר בטווח הארוך.

JAMA Int Med, Feb 26, 2024

לידיעה במדסקייפ