מעדויות חדשות שפורסמו בכתב העת American Journal of Gastroenterology עולה כי זיהום בנגיף SARS-CoV-2 עלול להוביל להתפתחות מהירה של אכלזיה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי האטיולוגיה לאכלזיה אינה ידועה היטב. מחקרים קודמים הציעו כי תגובה חיסונית לזיהומים נגיפיים, כולל SARS-CoV-2, עשויה לשחק תפקיד חשוב. כעת הם בחנו ארבעה מבוגרים שפיתחו אכלזיה בתוך חמישה חודשים מזיהום בקורונה (קבוצה 1), שישה חולים עם אכלזיה ממושכת טרם זיהום בנגיף SARS-CoV-2 (קבוצה 2) ושני חולים עם אכלזיה ממושכת ללא עדות לזיהום בנגיף הקורונה (קבוצה 3).

החוקרים השלימו הערכה לנוכחות חלבוני Nucleocapsid ו-Spike של נגיף SARS-CoV-2, כמו גם סמני דלקת, בדגימת רקמת שריר וושט מהחולים.

בקרב חולים בקבוצה הראשונה עם עדות לאכלזיה לאחר מקרה חשוד או מאומת של COVID-19 תועדו הרמות הגבוהות ביותר של חלבון Nucleocapsid בכל ארבעת המקרים ורמות גבוהות יותר של חלבון Spike בשני מקרים מאושרים. חלבונים אלו לא זוהו בחולים בקבוצה השלישית בה לא היה ידוע על זיהום קודם בנגיף קורונה.

מניתוח הנתונים עולה קורלציה בין נוכחות רנ”א שליח לחלבוני Nucleocapsid של נגיף הקורונה ובין עליה משמעותית במדדי דלקת, כולל TNF. לא תועדו הבדלים ברמות Interleukin-18 בקרב חולים בקבוצה הראשונה והשנייה.

חלבון Spike זוהה בכל דגימות רקמת שריר של חולים בקבוצה הראשונה וכן בחלק מהדגימות של חולים בקבוצה השניה,  בהיקף קטן יותר. נוכחות חלבון Spike לא הייתה תלויה בהיסטוריית חיסונים כנגד נגיף הקורונה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הממצאים מעידים על עדות לאורך זמן לחלבוני נגיף קורונה ברקמת שריר וושט מחולים עם אכלזיה לאחר הזיהום הנגיפי וכן מצביעים על קורלציה בין נוכחות חלבונים אלו ובין תגובה דלקתית ממושכת.

Am J Gastroenterol, Jan 24, 2024

לידיעה במדסקייפ