ועדת הבריאות, בראשות ח”כ אוריאל בוסו דנה בבקשה להאריך את תוקפו של חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (“חוק הקורונה הגדול”) בשנה נוספת. החוק מסמיך את הממשלה לקבוע בתקנות הגבלות שונות לשם מניעת התפשטות הנגיף. סמכות זו מותנית בהכרזת הממשלה על מצב בריאותי מיוחד או מצב חירום בשל נגיף הקורונה.

יו”ר הוועדה, ח”כ בוסו, הכריז בדיון כי בימים הקרובים יוצג בוועדה נוסח חדש להצעת החוק, שיצמצם משמעותית את הסמכויות שמקנה החוק להטלת מגבלות על הציבור . לדבריו ” מאז שהועברה הצעת החוק לטיפול הוועדה באנו בדברים עם משרד הבריאות. צריך לזכור שלא מדובר בחוק שמופעל ובאותו רגע מופעלות גזירות. החוק נותן לממשלה את הסמכויות לבצע צעדים על פי צורך. הוא לא הופעל בחודשים האחרונים ולמרות זאת, הגענו להסכמות שהסמכויות שהוא נותן יצומצמו באופן משמעותי בתחומים שונים בהם חינוך, התקהלויות, עסקים ועוד”.

עו”ד מיכל גודלברג, מהלשכה המשפטית במשרד הבריאות: “אנחנו מבקשים להאריך בשנה את המסגרת אשר תאפשר את ההכרזות על המצב המיוחד הבריאותי או מצב החירום, ושהן יאפשרו בעת הכרזתם את חובת הבדיקה לחוזרים מחו”ל (סעיף 7א), חקירה אפידמיולוגית לחוזרים במטוס או כלי שיט (חלקים מסעיף 12), ובידוד בפיקוח טכנולוגי, בבית, ולא במלונית. נעשה גם את ההתאמות הנדרשות בחלק של ההוראות הכלליות וסעיפי העונשין. יודגש כי פקודת בריאות העם עדיין מאפשרת את חובת הבידוד, חובת עטיית מסיכה וסמכויות נוספות”.

ד”ר שרון אלרעי פרייס, הממונה על בריאות הציבור במשרד הבריאות: “מדובר בחוק מסגרת, אשר בפועל לא הופעל מאז חודש יוני. בגל האחרון שהיה בסין וגם בעקבות התחלואה שהייתה בעלייה מסוימת כאן, עקבנו אחרי העולם והסתכלנו על הנתונים בישראל, ראינו שמה שיש כאן זה זנים של אומיקרון שמהם אנחנו לא מודאגים ולא השתמשנו בחוק ובסמכויות שהוא נותן. לכן אמירות לפיהן אנחנו מנסים לשמר את החוק כאמצעי שליטה הוכחו כלא נכונות. מבחינתנו כיום חשוב רק שתהיה האפשרות . אין הפעלה מהירה של החוק פשוט בגלל שהוא קיים”.

ח”כ טטיאנה מזרסקי שאלה את עו”ד גולדברג האם מדובר באיכונים שיבוצעו ע”י שב”כ, ונענתה בשלילה. עו”ד גולדברג אמרה כי הדבר בוצע כבר בעבר, בהתחלה דובר על צמידים, ולבסוף התבצע דרך יישומון. עו”ד אולגה פרישמן ממשרד המשפטים הוסיפה כי הפיקוח האלקטרוני יהיה לבחירתו של אדם, ומי שלא יסכים החלופה תהיה פיקוח פיזי מוגבר על קיום הבידוד.

ח”כ משה שמעון רוט אמר: “אי אפשר לקחת את היכולת של הגורמים הרלוונטיים לחשוב בצורה רוחבית הן על הנתונים והן על מה שצריך לעשות. גם בעתיד יהיה ניתן לשמוע את הצדדים, אבל כרגע נכון וראוי לתמוך בכך שיהיה חוק שייתן כלים לעשות את מה שצריך לטובת הציבור”.

ח”כ גלעד קריב, ח”כ אחמד טיבי וח”כ יאסר חוג’יראת בירכו על התיקונים בהצעת החוק, אך אמרו כי עדיין אין צורך להאריך את הצעת החוק בשנה שלמה, ודאי אם יתייתר הצורך בה במידה ויגיע חוק פנדמיות מקיף יותר.

פרופ’ חגי לוין, יו”ר ארגון רופאי בריאות הציבור: “לטעמנו הממשלה לא עושה מספיק כדי לחזק את תשתיות הבריאות גם היום ורק נערכת בסמכויות ובחוקים. כבר שנים דיברנו על כך שצריך להקים יחידה אפידמיולוגית בנתב”ג שתהיה קבועה ותדע לתת את המענה ואנחנו קוראים שוב למשרד הבריאות להקים אותה. אנחנו שמחים שהביקורת נפלה על אוזניים קשובות ושמשרד הבריאות נאות לצמצם את החוק. נכון שהנגיף יכול להשתנות ויש חוסר יציבות, אבל אנחנו לא באותו מקום שבו שהיינו ב2020, לכן אין מקום להאריך את הוראת השעה בשנה. יש לקדם חקיקה של חוק פנדמיות חדש שייתן מענה לכל מקרה של מגיפה. אין שום סיבה שזה ייקח יותר מחודשיים”.

יוליה ונבאום, אזרחית שביקשה להתייחס לנושא אמרה: “מכיוון שמטרת החוק היא לשמור על הציבור ולא לפגוע בו אני חושבת שחשוב לא להתעלם מנפגעי מדיניות הקורונה. אמי, ניצולת שואה שנפטרה באפריל 2021 שהתה בסוף ימיה במחלקה סיעודית ולא ראתה את קרוביה במשך שנה שלמה לפני שנפטרה. המטרה הייתה לשמור על אנשים בקבוצת סיכון, אך בפועל אנשים מבוגרים היו בודדים ומבודדים מבני משפחותיהם”.

קרדיט תמונה: דוברות הכנסת – דני שם טוב

סיכום דיון הוועדה באדיבות מור אברג’יל, דוברת הוועדה