הנימוקים להמלצת הצט”מ למתן מנת חיסון רביעית לאוכלוסייה המבוגרת ולצוותים הרפואים מוצגות כעת כאן באתר משרד הבריאות.  ההמלצה כידוע זכתה לביקורת של אנשי מקצוע כחסרת ביסוס מדעי מספק, ולכן חשוב להציג את עיקרי הדיון ועמדות התומכים והמתנגדים .

להלן סיכום עיקרי הדיון :

 .התומכים במתן מנה רביעית בעת הזאת נימקו דעתם במספר שיקולים:

• .צפוי גל תחלואה גבוה מאוד. הנתונים על תחלואה קשה שתגרם בעקבות ריבוי התחלואה אינם ידועים בשלב זה, אולם לא סביר שהסיכון לתחלואה קשה יורד לאפס. אי לכך מכפלת מספר החולים בסיכון לתחלואה קשה ושיעור התחלואה הקשה צפוייה להסתכם במספרים גדולים. מידע ברור על תחלואה קשה מאומיקרון יתכן ויתקבל רק כאשר יהיה כבר מאוחר להגנה על אוכלוסיות בסיכון באם לא יתקבלו החלטות כבר בשלב זה.


• .ישנה כבר תחלואה מפושטת מקבילה בשפעת וכן שיעור המאושפזים עולה. כתוצאה מכך העומס על בתי החולים ילך ויגבר ויש חשש ליכולת התפקודית של המערכת. לפיכך, קיימת משמעות לפעולה מהירה ובשלבים המוקדמים ככל הניתן של הגל הצפוי.


•  תפקידה של המערכת להיערך לתרחיש של תחלואה קשה ולא נכון להניח אחרת וזאת בשל מחיר הטעות של הערכה שגויה.


• .קבלת ההחלטות בשלב זה של התחלואה הינה בחוסר מידע ובאי ודאות. אין מדינה בעולם שהחיסוניות בה דומה לזו שבישראל שניתן ללמוד ממנה (מבחינת השילוב של הותק של החיסוניות ושיעור ההתחסנות באוכלוסיה, בעיקר המבוגרת)


• הנתונים מעידים על דעיכה ברמות הנוגדנים בקרב מחוסנים בבוסטר ככל שחולף הזמן. לצורך כך, נכון לנסות ולשפר את רמת המוגנות של אוכלוסיות בסיכון(בני 60 ומעלה) ומדוכאי חיסון באמצעות חיסון במנה רביעית. התועלת האפשרית ממתן חיסון רביעי עולה על הסיכון הצפוי בחיסון זה. להערכת מומחים שהתבטאו בדיון הסיכון ממתן חיסון נוסף נמוך, רמת הבטיחות של החיסון טובה במיוחד בגילים אלה.


• בשל הצורך לשמר את יכולת התפקוד של מערכת הבריאות בהנתן גל תחלואה משמעותי יש לשפר את רמת המוגנות גם של עובדי מערכת הבריאות בכל הגילים. 


• בשל העדר מידע מספיק על התועלת שבחיסון הרביעי אין להתנות בשלב זה את החיסון בתו הירוק. 8.1.6


• לגבי הצורך “להמליץ” לציבור אל מול “לאפשר” למי שמעוניין בכך : רוב חברי הצוות סבורים כי נכון מבחינה רפואית ואפידמיולוגית לחסן בחיסון נוסף את האוכלוסיות בסיכון. לפיכך, רוב חברי הצוות סבורים כי יש “להמליץ” על חיסון זה. המילה “לאפשר” מקפלת בתוכה חוסר בטחון ואין זה המצב. האמירה של אנשי המקצוע לציבור ברורה וכך יש לשקפה.


• מיעוט חברי הצוות סבר שבהעדר מספיק מידע על הבטיחות והיעילות יש “לאפשר” לציבור להתחסן ולהחליט על כך בעצמו.


• תזמון מנת הדחף בעת הזו לא יחייב בהכרח המשך מנות דחף בעתיד


• בשל המצב המיוחד שנוצר(תחלואה גבוהה מאוד וחיסוניות בדעיכה).צורך בהגנה על אוכלוסיה בסיכון ועובדי מערכת הבריאות, גל חריף עם הרבה לא מחוסנים, תקופת חורף עם תחלואת שפעת.


• לאחר הגל הנוכחי תיצטבר מוגנות באוכלוסיה ואם לא יהיה זן מדבק במיוחד ופורץ חיסון אז פיזור העומס על פני הזמן בעתיד יהיה אחיד יותר.

המתנגדים למתן מנה רביעית בעת הזאת נימקו דעתם במספר שיקולים:

• בהעדר מידע מספיק על בטיחות ויעילות של החיסון יש “לאפשר” למי שמעוניין ולא “להמליץ”. סביר שמנה רביעית תעזור אבל לא בטוח.


• הנזק ממתן מנה רביעית שיתכן ולא תועיל עלול להיות גדול מבחינת אמון הציבור ושיתוף הפעולה.


• קבלת החלטה בהעדר מידע מדעי מבוסס עלולה לפגוע בשיתוף הפעולה של הצוותים הרפואיים המגויסים לעמדה המקצועית של משרד הבריאות.


• חיסון בני 60 ומעלה ומדוכאי חיסון לא ישפיע משמעותית על ניהול המגיפה וגם אם הוא יקנה הגנה פרטנית למתחסן התועלת מבחינה אפידמיולוגית תהיה בשוליים. לכן, יש להשקיע את המאמץ בלא מחוסנים כלל או באלו שטרם קיבלו את מנת הבוסטר.


• עבודות שנעשו הראו שרמת המוגנות של תאי T נשמרת לאורך זמן כך שייתכן והדעיכה בנוגדנים איננה משקפת את המצב החיסוני המלא.


• כמה חברי צוות העלו חשש תיאורטי להנחתה של התגובה האימונולוגית בקשישים עקב ריבוי חיסונים בתקופת זמן קצרה.

ולסיכום :

• יש ללוות את מנת החיסון הרביעית במעקב קפדני אחר מועילות, תופעות לוואי ותגובות הנוגדנים על מנת שנוכל ללמוד ממידע זה ולהמשך ואף לשתף את העולם במידע ולסייע בכך למדינות אחרות.


• יש להסביר את המידע הקיים והשיקולים שהובילו לקבלת ההחלטות הן לציבור הכללי והן לצוותים הרפואיים.


• יש לצמצם את שיעור המבקרים בתוך בתי החולים, בתי האבות ומסגרות של מגן אבות (לא למנוע לחלוטין) ולהגביל לנושאי תו ירוק בלבד, לחייב בביצוע בדיקת אנטיגן לכל המבקרים ללא קשר לסטטוס החיסוני.


• במקביל לביצוע מבצע החיסון יש לפעול באמצעים לא פרמקולוגיים לריסון הגל אכיפה מוגברת, ריחוק חברתי, היגיינה, שימוש במסכות, השקעת מאמץ שכנוע באוכלוסיות הלא מחוסנות.

בנוסף, הוצגו בדיון גם נתונים על דעיכת המנה השנייה והבוסטר   שבו הוצג גם התרשים שלהלן המדגים ירידה ברמת החיסוניות של הבוסטר:

גם המרכז לידע ומידע הציג בדיון מודל חיזוי והמלצות למתן מנת חיסון רביעית לקבוצות הסיכון. בטבלה שלהלן מוצגת ההערכה לרמת המוגנות של האוכלוסייה עם וללא מנת החיסון הרביעית:

ההערכה כפי שניתן לראות היא שבתסריט הצפוי (אומיקורן דומיננטי) רמת ההגנה של האוכלוסייה בסיכון תעלה מ-30% ל-75% לאחר קבלת המנה הרביעית.

הוצגו בדיון גם הנתונים האפידמיולוגים של האומיקורן בישראל כפי שניתן לראות כאן.

ההמלצה למנת החיסון עדיין טעונה אישור של מנכ”ל משרד הבריאות, פרופ’ נחמן אש, שצפוי ככל הנראה לאשר את ההמלצה. ד”ר בעז לב ראש הצט”מ צוטט ב”הארץ” : “פרסמנו המלצה אבל היא המלצה נצורה. עדיין לא ברור מתי היא תיושם, עוד לא התקבלה החלטה והיא לא אומצה על ידי מנכ”ל משרד הבריאות. אנחנו עדיין צוברים נתונים“.

נכון להיום, ע”פ לוח הבקרה של משרד הבריאות  מקדם ההדבקה עלה כבר ל-1.36 .

ההערכה היא שכשליש ממספר המאומתים היומי נדבק באומיקורן. 

היום מפרסם משרד הבריאות כי היום, 24/12/2021 זוהו 183 מאומתים חדשים לוראיינט האומיקרון כאשר עד כה זוהו בישראל 527 מאומתים, מתוכם 351 שבו מחו”ל.

קיים חשד גבוה לעוד 1,346 מקרים של חשיפה לוראיינט האומיקרון שעדיין לא התקבלו תוצאות הריצוף. המטה מציין כי בשלב זה, מי שנחשף (כולל מחוסנים/מחלימים) למאומת לוריאנט האומיקרון או למי שהוגדר ב”חשד גבוה”, צריכים לבצע בדיקת PCR ולהיכנס לבידוד למשך 14 יום עם אפשרות לקיצור בידוד ביום ה- 7 לאחר תוצאת בדיקת PCR שלילית

 המדד המשמעותי יותר הוא כמובן מס’ המאושפזים והחולים קשה, שכפי שניתן לראות כאן שומר עדיין על יציבות (ירידה בסך המאושפזים אך עליה מתונה בחולים הקשים):

מכיוון שהנעלם הגדול באשר לאומיקורן היא השפעתו על תחלואה קשה העיניים נשואות לאנגליה שבה האומיקורן הפך להיות הזן השולט. כפי שניתן לראות כאן המגמה של המשל עלייה חדה במס’ המאומתים אך ללא עליה משמעותית בתמותה – נשמרת.

הערת המערכת:  נראה שלהמלצה לחסן במנה רביעית קבוצות סיכון וצוותים רפואיים, גם אם לא מבוססת מחקרית/מדעית מספקת, יש רציונל והגיון במסגרת ניהול סיכונים מחושב. יהיה מעניין לעקוב אחר ההיענות של האוכלוסייה מעל 60 והצוותים הרפואיים בקבלת המנה הרביעית החל מתחילת שבוע הבא….