עושה רושם שאסטרטגיית ה”בלימה הרכה” עובדת, כך לפחות מנתוני ההדבקה והתחלואה בסוף השבוע כפי שמוצגים בלוח הבקרה ובתמונת המצב היומית של מגן ישראל ואפילו מקדם ה-R יורד כעת ל-1.35 .  עם זאת, מגמת העלייה בתחלואה קשה נמשכת, כאשר נכון להיום מספרם עלה ל-44 , שזה אמנם מס’ נמוך מאוד יחסית לכושר הקיבולת של מערך האשפוז שמוערך בכ-1500 אך למעלה מכפול מכמות החולים החדשים בתחילת החודש .

היום התבשרנו , כך לפחות לפי “הארץ” שפייזר תקדים את אספקת החיסונים ל-1/8 מה שיאפשר המשך מבצע החיסונים ברצף , וזו בשורה טובה וחשובה, מכיוון שלדעת כל המומחים המשך ההתחסנות הוא הגורם המשמעותי ביותר בבלימת ההתפרצות ובלימת התחלואה קשה.

מבחינת תמונת האשפוז בארץ, ניתן לראות כאן את הגרף המוצג בדו”ח מגן ישראל:

בהקשר זה לאור העובדה שמתוך 75 המאושפזים רק 7 נמצאים במחלוקת קורונה ייעודיות והשאר בפנימיות, כדאי לשים לב למחקר זה שדיווחנו עליו לאחרונה לפיו סיכון גבוה להדבקה בנגיף הקורונה בין מטופלים החולקים חדר אשפוז (Clinical Infectious Diseases) אשר הראה שהסיכון להדבקה במצב זה מגיע ל-40% ,ולתהות אם לא נכון יותר להפנות יותר חולי קורונה מאושפזים למחלקות ייעודיות.

מחברי דו”ח אמ”ן כותבים כך בדו”ח היומי שלהם כך:

● עלייה במספר החולים החדשים במצב קשה – בשבוע האחרון חלה עלייה חדה במספר החולים החדשים במצב קשה בארץ, לראשונה מאז דעיכת המגיפה. הגם שלפי שעה מדובר במספרים מוחלטים קטנים, התפתחות זו הינה מרכיב נוסף המשקף את התפשטות המגפה בארץ בשבועות האחרונים. המאושפזים במצב קשה החדשים מהווים מדד מהימן לכך, שכן אינם תלויים במדיניות הבדיקות ומשקפים תחלואה חדשה.

● האצת החיסונים – נוכח גל התחלואה הצפוי בעקבות התפשטות זן דלתא של נגיף הקורונה, האצת ההתחסנות הינה הפתרון המרכזי לצמצום הסיכון מפיתוח מחלה קשה ומתופעות ארוכות טווח אצל הנדבקים. ככל שרבים יותר באוכלוסיה יתחסנו, כך יידבקו פחות אנשים עד להגעה לאיזון מחודש מול זן זה של הנגיף. לאור נתונים שפורסמו בבריטניה המציגים מוגנות מועטה לאחר מנה ראשונה ומועילות משמעותית לאחר מנה שנייה, מומלץ שכל מי שקיבל מנה ראשונה בעת האחרונה ישלים את קבלת המנה השנייה במועד. ראו הרחבה במסמך.

● אשר לחיסון בני הנוער – במסמך זה פירטנו את המידע והנתונים על בטיחות ומועילות חיסוני פייזר ותרומתם לצמצום הסיכון מהנגיף לילדים ובני נוער וכן להגנה על סביבתם. ● בלימת העלייה בהיקף ההדבקה – הפעולות הננקטות בימים אלה לקטיעת שרשראות ההדבקה נועדו לבלום את התפשטות המגיפה, לצמצם את הסיכון לעלייה בהיקף התחלואה הקשה ולהרחבת החשיפה של האוכלוסייה (ובפרט הלא מחוסנים) לנזקיו ארוכי הטווח של נגיף הקורונה (covid long ).על כן נדרשים – הקפדה יתרה על חובת עטיית מסכות בחללים סגורים (גם מחוסנים ומחלימים) ואכיפתה, המשך בדיקות בהיקף נרחב ולצדן חקירות אפידימיולוגיות לשיפור האחיזה בהתפרצות. זאת, לצד בקרה הדוקה בגבולות על השבים (בדיקות לכולם, בידוד לנדרשים לכך, אכיפת איסור הנסיעה למדינות בהן שיעור התחלואה גבוה מאוד) ואכיפה הדוקה של חובת הבידוד בעבור הנדרשים לכך. מקדם ההדבקה עודנו גבוה וערכו סביב 4.1 ומשקף הכפלה של מספר המאומתים כל שבוע בקירוב.

● התפשטות זן דלתא של נגיף הקורונה (וריאנט 2.617.1.B שמקורו בהודו) – הזן ממשיך להתפשט במדינות העולם ואחראי למרבית ההדבקות גם בישראל; נראה כי הוא מידבק מאוד – ככל הנראה ב-%50 יותר מהוריאנט הבריטי. עדויות ראשוניות מעלות שוריאנט זה אף אלים יותר (מצריך יותר אשפוזים) פי 2 ביחס לוריאנט הבריטי, עבור לא מחוסנים. מסתמן כי חיסוני פייזר יעילים מאוד  (% 96 )במניעת מחלה קשה מוריאנט זה, אך נדרשת קבלת שתי המנות להגנה מקסימלית, שכן בקרב מחוסנים במנה אחת בלבד, מועילות החיסון פוחתת משמעותית. לצד זאת, מסתמן שגם מחוסנים עלולים להידבק בוריאנט זה ולהדביק אחרים, בשיעור לא ידוע (למרות מוגנותם הגבוהה שלהם עצמם מפני מחלה קשה).