בקרב מבוגרים עם עדות לזיהום בנגיף הקורונה, טיפול טרם המחלה בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן GLP-1 (Glucagon-Like Peptide) ומעכבי SGLT-2 (Sodium Glucose Cotransporter), בהשוואה לטיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 (Dipeptidyl Peptidase), לווה בסיכוי נמוך לתמותה וסיבוכים אחרים, אם כי מטופלים במעכבי DPP-4 היו מבוגרים יותר ולרוב חולים יותר.
מטרת המחקר הייתה לקבוע את הקשר בין טיפול באגוניסטים לקולטן GLP-1 ומעכבי SGLT-2, בהשוואה לטיפול במעכבי DPP-4, עם חומרת תוצאות זיהום בנגיף הקורונה.
במסגרת המחקר נאספו נתונים ממאגר N3C (National COVID Cohort Collaborative), מחקר רב-מרכזי, שכלל מבוגרים עם זיהום בנגיף הקורונה, אשר קיבלו מרשם לטיפול באגוניסטים לקולטן GLP-1, מעכב SGLT-2 או מעכב DPP-4, במהלך 24 החודשים טרם תוצאה חיובית לבדיקה לנגיף הקורונה.
התוצא העיקרי היה שיעורי התמותה לאחר 60 ימים מיום התוצאה החיובית לנגיף הקורונה. תוצאים משניים כללו את כלל מקרי התמותה במהלך תקופת המעקב והביקורים בחדרי מיון, אשפוזים והנשמה מלאכותית בתוך שבועיים.
המחקר כלל 12,446 חולים (53.4% נשים, גיל ממוצע של 58.6 שנים).
שיעורי התמותה לאחר 60 ימים עמדו על 3.11% (387 מבין 12,446 חולים), כולל שיעורי תמותה של 2.06% בקרב מטופלים באגוניסטים לקולטן GLP-1 (138 מבין 6,692 חולים), 2.32% בקרב מטופלים במעכבי SGLT-2 (85 מבין 3,665 חולים) ו-5.67% בקרב מטופלים במעכבי DPP-4 (199 מבין 3,511 חולים).
הן טיפול במעכבי SGLT-2 (יחס סיכויים של 0.54, רווח בר-סמך 95% של 0.37-0.80) והן טיפול באגוניסטים לקולטן GLP-1 (יחס סיכויים של 0.66, רווח בר-סמך 95% של 0.50-0.86) לווה בשיעורי תמותה נמוכים יותר לאחר 60 ימים, בהשוואה לטיפול במעכבי DPP-4. השימוש בשתי התרופות לווה גם כן בסיכון נמוך יותר לתמותה מכל-סיבה, ביקורים בחדרי מיון ואשפוזים.
ממצאי המחקר מעידים כי טיפול במעכבי SGLT-2 או אגוניסטים לקולטן GLP-1 בחולים עם זיהום בנגיף הקורונה מלווה בתוצאות טובות יותר של המחלה הזיהומית, בהשוואה לטיפול מעכבי DPP-4.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!