תוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת The Lancet Rheumatology מדגישות את חשיבות מתן במועד של מנה שנייה של חיסון כנגד נגיף קורונה בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) תחת טיפול בתרופות ממשפחת DMARD (Disease Modifying Anti-Rheumatic Drugs).
החוקרים משוויץ מדווחים על התגובה לחיסון ב-51 חולים עם דלקת מפרקים שגרונית תחת טיפולים שונים ממשפחת DMARD ועל התגובה ב-20 ביקורות בריאות. תשעה משתתפים קיבלו שתי מנות חיסון של חברת מודרנה והיתר קיבלו שתי מנות חיסון של חברת פייזר. דגימות דם נאספו בתחילת המחקר, שלושה שבועות לאחר המנה הראשונה ושבועיים לאחר המנה השנייה.
טיטר נוגדנים כנגד חלבון S1 של נגיף הקורונה לאחר קבלת החיסון היה נמוך יותר משמעותית בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית שלושה שבועות לאחר המנה הראשונה (חציון של 0.4 יחידות/מ”ל) ושבועיים לאחר המנה השנייה של החיסון (657 יחידות/מ”ל), בהשוואה לטיטר הנוגדנים שתועד בזרוע הביקורת (99.2 יחידות/מ”ל ו-2,500 יחידות/מ”ל, בהתאמה).
לאחר המנה הראשונה, 18 ביקורות (90%) הגיעו לטיטר של מעל 15 יחידות/מ”ל, המוגדר כגבול התחתון לרמה המונעת הדבקה בנגיף, זאת בהשוואה ל-5 חולים בלבד (10%) עם דלקת מפרקים שגרונית.
לאחר המנה הראשונה, בתשע ביקורות (45%) תועד טיטר גבוה מ-133 יחידות/מ”ל, בהשוואה לחולה אחד (2%) עם דלקת מפרקים שגרונית.
החוקרים מדווחים כי בשישה חולים (12%) עם דלקת מפרקים שגרונית לא תועד טיטר של מעל 15 יחידות/מ”ל לאחר המנה השנייה של החיסון; ארבעה מהחולים הללו נטלו טיפול במעכב JAK לבד, או בשילוב עם תכשירים אחרים.
בתשעה חולים (18%) עם דלקת מפרקים שגרונית תועד טיטר נוגדנים כנגד S1 שהיה נמוך מ-133 יחידות/מ”ל לאחר המנה השנייה של החיסון, בעוד שכל הביקורות פיתחו טיטר נוגדנים גבוה כנגד S1.
לא תועדו הבדלים בטיטר הנוגדנים לפי גיל, מין, משך דלקת מפרקים שגרונית, או שימוש בפרדניזון במינון נמוך.
ממצאי המחקר מעידים כי חיסון מוצלח של חולים עם דלקת מפרקים שגרונית תחת טיפול ב-DMARD עשוי להיות תלוי בהקפדה על מרווח הזמנים המומלץ של החיסון, עם מתן שתי המנות במרווח של 3-6 שבועות.
Lancet Rheumatology, online June 8, 2021
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!