למרות שאלו שחלו בקורונה ולא-אושפזו מצויים בסיכון נמוך יותר לסיבוכים מאוחרים, הם פנו בשכיחות גבוהה יותר לרופא המטפל או למרפאה, בהשוואה לעמיתיהם שלא נדבקו בנגיף, במהלך ששת החודשים מהאבחנה, כך עולה מתוצאות מחקר מבוסס-אוכלוסיה שפורסמו בכתב העת The Lancet Infectious Diseases.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות 8,983 משתתפים שחלו בנגיף הקורונה ולא-אושפזו ואודות 80,894 תושבי דנמרק שנמצאו שליליים לנגיף בין 27 בפברואר עד 31 במאי, 2020. שתי הקבוצות היו במעקב לאורך שבועיים עד חצי שנה מהבדיקה.
משתתפים בשתי הקבוצות היו בסיכון דומה לאבחנה עם מצב רפואי חדש בבית חולים (הבדל בסיכון של 26.3% לעומת 28.8%), אך בחולים עם אבחנה של זיהום בנגיף הקורונה תועד סיכוי גבוה יותר לאבחנה של בעיות נשימה (הבדל בסיכון של 1.2% לעומת 0.7%; יחס סיכון מתוקן של 2.00) או תרומבואמבוליזם ורידי (הבדל בסיכון של 0.2% לעומת 0.1%; יחס סיכון מתוקן של 1.77).
הסיכון לתמותה או סיבוכים חמורים משנית לנגיף הקורונה שדווחו בעבר בחולים מאושפזים, דוגמת אירוע מוחי, אנצפליטיס, פסיכוזה ואבחנות הקשורות לתסמונת דלקתית רב-מערכתית בילדים, לא תוארו בשכיחות מוגברת באלו שחלו בקורונה ולא אושפזו.
החוקרים מדווחים כי 31% מהחולים שחלו בקורונה החלו טיפול תרופתי חדש במהלך המעקב, כולל מרחיבי סמפונות (הבדל בסיכון של 1.8% לעומת 1.5%; יחס סיכון מתוקן של 1.23) וטריפטאנים להקלה על מיגרנה (הבדל בסיכון של 0.4% לעומת 0.3%; יחס סיכון מתוקן של 1.55).
בהשוואה לאלו שלא חלו בקורונה, אלו שחלו בנגיף פנו לרופא המשפחה בתדירות גבוהה פי 1.2 ופנו למרפאה בתדירות גבוהה פי 1.1. בשתי הקבוצות תועד סיכוי דומה לפנות לחדר מיון או לאשפוז בבית חולים.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים גדולים להערכת דיווח עצמי על תסמינים וביקורים רפואיים, במטרה לקבוע את משך והיקף התסמינים הממושכים לאחר החלמה מזיהום בנגיף הקורונה.
The Lancet Infectious Diseases 2021
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!