עדויות נוספות תומכות בהשפעות הנוירולוגיות והפסיכיאטריות הנותרות במחלימי קורונה (Lancet Psychiatry)

בקרב מחלימי קורונה חלה עליה חדה בסיכון להתפתחות הפרעות פסיכיאטריות או נוירולוגיות במהלך ששת החודשים לאחר ההדבקה בנגיף, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The Lancet Psychiatry.

דיווחים קודמים הצביעו על סיבוכים נוירולוגיים ופסיכיאטריים של COVID-19 וכעת ביקשו החוקרים לבחון את שיעורי ההיארעות והסיכון היחסי לאבחנת הפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות בחולים במהלך ששת החודשים לאחר אבחנת זיהום בנגיף הקורונה.

במחקר הרטרוספקטיבי התבססו החוקרים על נתונים מרשומות רפואיות ממוחשבות אודות למעלה מ-81 מיליון משתתפים. הם התמקדו בחולים עם אבחנה של COVID-19 והתאימו ביקורת אחת עם אבחנה של שפעת וביקורת אחרת עם אבחנה של כל זיהום נשימתי באותה תקופת זמן.

החוקרים בחנו את שיעורי ההיארעות של 14 הפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות במהלך ששת החודשים לאחר אבחנה מאומתת של זיהום בנגיף הקורונה: דימום תוך-גולגולתי, אירוע מוחי איסכמי, פרקינסוניזם, תסמונת גיליאן-ברה, הפרעות עצב, שורש עצב או פלקסוס עצבים, מחלת שריר או עצב-שריר, אנצפליטיס, דמנציה, הפרעות מצב חרדה, חרדה ופסיכוזה, הפרעות שימוש בחומרים ואינסומניה.

בקרב 236,379 חולים עם אבחנה של COVID-19, שיעורי היארעות אבחנה נוירולוגית או פסיכיאטרית במהלך ששת החודשים לאחר אבחנת הזיהום עמדו על 33.62%, כאשר 12.84% מהחולים אובחנו עם הפרעה זו לראשונה בחייהם. בקרב חולים שאושפזו ליחידת טיפול מוגבר, שיעורי ההיארעות עמדו על 46.42%, כאשר כרבע מהחולים אובחנו לראשונה בחייהם עם הפרעה נוירולוגית או פסיכיאטרית.

באשר לאבחנות ספציפיות, החוקרים מדווחים כי 0.56% מחולי הקורונה אובחנו עם דימום תוך-גולגולתי, 2.10% עם אירוע מוחי איסכמי, 0.11% עם פרקינסוניזם, 0.67% עם דמנציה, 17.39% אובחנו עם הפרעות חרדה ו-1.40% עם הפרעה פסיכוטית.

בקבוצת החולים שאושפזו ביחידות טיפול מוגבר, שיעורי היארעות דימום תוך-גולגולתי עמדו על 2.66%, שיעור אירוע מוחי איסכמי עמדו על 6.92%, פרקינסוניזם תואר ב-0.26%, דמנציה ב-1.74%, הפרעות חרדה ב-19.15% והפרעה פסיכוטית ב-2.77% מהחולים.

מרבית הקטגוריות היו נפוצות יותר בחולים עם אבחנה של זיהום בנגיף הקורונה, בהשוואה לחולים עם שפעת (יחס סיכון של 1.44) ובהשוואה לאלו עם זיהומים נשימתיים אחרים (יחס סיכון של 1.16). בדומה לשיעורי ההיארעות, יחסי הסיכון היו גבוהים יותר בחולים עם COVID-19 בדרגה חמורה יותר.

ממצאי המחקר תומכים בתחלואה הנוירולוגית והפסיכיאטרית המשמעותית בקרב מחלימי קורונה. החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לאשר ולהבין טוב יותר את הממצאים הללו.

Lancet Psychiatry. Published online April 6, 2021

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן