במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet Diabetes & Endocrinology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי על-פי העדויות הזמינות, מגפת הקורונה אינה מהווה התוויה לשינוי ההנחיות לטיפול בתרופות לאיזון רמות הסוכר בדם בחולים עם סוכרת מסוג 2.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 ובין הסיכון לתמותה על-רקע COVID-19 בחולים עם סוכרת מסוג 2. הם השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר National Diabetes Audit מאנגליה.
מבין למעלה מ-2.8 מיליון חולים עם סוכרת מסוג 2 שנכללו בניתוח הנתונים, במהלך תקופת המחקר תועדו 13,479 מקרי תמותה על-רקע COVID-19 (0.5%). שיעור זה מקביל לשיעורי תמותה של 8.9 חולים ל-1,000 שנות-אדם (רווח בר-סמך 95% של 8.7-9.0).
מניתוח הסיכון לתמותה על-פי המרשמים לטיפול תרופתי עלה כי בנוכחות מרשם לטיפול במטפורמין תועד סיכון נמוך ב-23% לתמותה, בהשוואה למצב בהעדר מרשם לטיפול בתרופה זו (יחס סיכון של 0.77, רווח בר-סמך 95% של 0.73-0.81). טיפול באינסולין לווה בסיכון גבוה משמעותית לתמותה עקב הזיהום הנגיפי (יחס סיכון של 1.42, רווח בר-סמך 95% של 1.35-1.49).
יחסי הסיכון המתוקנים למשפחות אחרות להפחתת סוכר, כולל Meglitinides, מעכבי SGLT-2, Thiazolidindeiones, או אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1, לא הדגימו השפעה מובהקת סטטיסטית על הסיכון לתמותה עקב הזיהום הנגיפי. יחס הסיכון לתמותה בנוכחות מרשם לטיפול בסולפוניל-אוריאה עמד על 0.94 (רווח בר-סמך 95% של 0.89-0.99) וטיפול במעכבי DPP-4 לווה ביחס סיכון של 1.07 (רווח בר-סמך 95% של 1.01-1.13).
על-בסיס נתונים אלו, מגפת הקורונה אינה מהווה התוויה לשינוי דפוסי הטיפול לאיזון רמות סוכר בדם בחולים עם סוכרת מסוג 2.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!