שכיחות גבוהה של תסמינים נוירולוגים לאחר החלמה מזיהום בנגיף הקורונה (Ann Clin Transl Neurol)

הפרעות קוגניטיביות מופיעות בראש הרשימה של תלונות נוירולוגיות בטווח הארוך לאחר החלמה מזיהום בנגיף הקורונה בחולים שפיתחו מחלה שלא הייתה חמורה דיו בכדי להוביל לאשפוז בבית חולים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Annals of Clinical and Translational Neurology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מרבית החולים שנדבקו בנגיף הקורונה אינם נדרשים לאשפוז בעת הזיהום הנגיפי. עם זאת, חלק עלולים לפתח תסמינים הנותרים זמן רב לאחר ההחלמה מהזיהום. במחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון את הספקטרום של הביטויים הנוירולוגים בחולים שהחלימו מהזיהום ולא נדרשו לאשפוז.

החוקרים עקבו אחר 100 חולים (גיל ממוצע של 43.2 שנים, 70% נשים) שהחלימו מזיהום בנגיף הקורונה. מבין המשתתפים במחקר, 50 היו חולים מאומתים וב-50 בדיקות המעבדה לנגיף היו שליליות אך הם ענו על כל הקריטריונים להגדרת זיהום בנגיף הקורונה לפי האיגוד האמריקאי למחלות זיהומיות. כל המשתתפים אובחנו בזיהום נגיף בין מאי ועד נובמבר ולא נדרשו לאשפוז לבית חולים. הם עקבו אחר התסמינים הנוירולוגים ובחנו את מדדי איכות החיים של החולים וכן השלימו הערכות קוגניטיביות.

מחלות הרקע הנפוצות בקרב המשתתפים במחקר כללו חרדה/דיכאון (42% ומחלות אוטואימוניות (16%).

הביטויים הנוירולוגיים הנפוצים באוכלוסיה זו כללו “ערפול מוחי” (81%), כאבי ראש (68%), נימול/עקצוץ (60%), שינוי בתחושת הטעם (59%), אובדן חוש ריח (55%), כאבי שרירים (55%), כאשר רק חוסר חוש ריח היה נפוץ יותר בקרב חולים מאומתים (74% לעומת 36%, p<0.001). יתרה מזאת, 85% מהחולים סבלו גם מעייפות.

החוקרים מדווחים כי לא תועדה קורלציה בין מרווח הזמן מהופעת המחלה ועד לרושם סובייקטיבי להחלמה.

בשתי הקבוצות תועדה פגיעה באיכות החיים הנוגעת לתפקוד הקוגניטיבי ולעייפות. בקרב חולים מאומתים תועדו תוצאות גרועות יותר במבחנים קוגניטיביים להערכת קשב וזיכרון עבודה, בהשוואה לאוכלוסיה תואמת דמוגרפית בארצות הברית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי חולים שחלו בקורונה ולא נדרשו לאשפוז חווים לאחר ההחלמה תסמינים נוירולוגים רבים, כאשר הבולטים בהם עם תחושת ערפול מוחי ועייפות, הפוגעים בתפקוד הקוגניטיבי ובאיכות החיים שלהם.

Ann Clin Transl Neurol. Published online March 23, 2021

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן