במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet Public Health מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בדיקות לנגיף הקורונה עשויות לקצר משמעותית או להוות תחליף הולם לבידוד, עם עליה קטנה בלבד בסיכון להדבקת אחרים בנגיף. הפחתת עיכובים בבדיקות ובזיהוי אנשים שבאו במגע עם החולים, לצד הגדלת ההיענות לבדיקות, צפויים להביא לעליה ביעילות גישות אלו.
במרבית המדינות ברחבי העולם, אנשים שבאו במגע עם חולה קורונה מאומצת נדרשים להישאר בבידוד למשך 14 ימים לאחר החשיפה במטרה להגביל את הפצת הזיהום. למרות שמדובר בצעד יעיל בתיאוריה, מדיניות זו כרוכה בנטל חברתי וכלכלי רב ברמת הפרט וברמת האוכלוסיה ולכן תתכנן היענות נמוכה לגישות אלו. כעת ביקשו החוקרים לבחון את תוצאות בדיקות לנגיף הקורונה של אלו שבאו במגע עם חולים מאומתים למניעת המשך הפצת הנגיף וכתחליף או קיצור משך הבידוד באלו שלא נדבקו.
תחת ההנחה של דרגת היענות מתונה לבידוד וסגר, בידוד-עצמי עם הופעת תסמינים בלבד עשוי למנוע כ-37% מהמקרים של הדבקה נוספת של אחרים. בידוד במשך 14 ימים לאחר חשיפה לחולה מאומת הפחיתה את הסיכון להדבקה בשיעור של 59%. בידוד עם שחרור לאחר תוצאת PCR שלילית שבוע לאחר החשיפה עשויה להביא למניעת מקרים בשיעור דומה (54%; יחס סיכון של 0.94, רווח בר-סמך 95% של 0.62-1.24) לזה של בידוד במשך 14 ימים, כמו גם בידוד עם תוצאה שלילית בבדיקת LFA שבוע לאחר החשיפה (50%; יחס סיכון של 0.88, רווח בר-סמך 95% של 0.66-1.11) או בדיקה יומית ללא בידוד למשך חמישה ימים לאחר החשיפה (50%; סיכון יחסי של 0.88, רווח בר-סמך 95% של 0.60-1.43) במידה וכל הבדיקות היו שליליות. השפעה גדולה יותר תתכן במידה והנבדקים מקפידים על בידוד הדוק יותר לאחר תוצאה חיובית ואם ניתן לעדכן את אלו שנחשפו לחולים מהר יותר.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לבחון את העלויות האפשריות (עליה בסיכון להדבקה, תחושת בטחון שגויה) והתועלת (הפחתת נטל הבידוד, עליה בהיענות) של גישות אלו, בטרם ניתן יהיה לאמצן כמדיניות מקובלת.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!