מגפת הקורונה פרצה לפני כמעט שנה, אך עדיין ישנם פערי ידע רבים בכל הנוגע לתרומה של הדבקה ממשטחים שונים בנגיף הקורונה להתפשטות הזיהום. כעת, מסקירה שיטתית של מחקרים להערכת הסיכון להדבקה ממשטחים שונים, עולה כי למרות נתונים לפיהם הנגיף עשוי לשרוד על משטחים, יכולת זו אינה מעידה בהכרח על הסיכון להדבקה בנגיף בעקבות מגע עם משטחים אלו.
החוקרים ערכו חיפוש בספרות הרפואית לזיהוי מחקרים להערכת הסיכון להדבקה בנגיף הקורונה ממשטחים. הם זיהו 78 מאמרים שענו על קריטריוני הסקירה וכללו מידע אודות קונטמינציה,יציבות וחיטוי נגיף הקורונה.
ב-35 המחקרים שהתמקדו בנוכחות הנגיף על פני המשטחים הושלמו דגימות של משטחים במסגרות רפואיות, יותר מכל מסגרת אחרת. השיעור הגבוה ביותר של משטחים חיוביים זוהה בחדרי החולים, בציוד שאינם בבית ובמעבדות.
ב-25 המחקרים שבחנו דגימות מחדרי החולים, רנ”א נגיפי זוהה על כוסות (דגימה אחת משתיים הייתה חיובית), מצעים (17 מבין 42 דגימות היו חיוביות), כמו גם מסגרת המיטה (2 מבין 5 דגימות חיוביות).
בחמשת המחקרים להערכת דגימות על ציוד ביתי, רנ”א נגיפי זוהה בכל חמש ממקלות עץ לאכילה, ציוד מיגון אישי של המטופל (2 מבין 3 דגימות) ומשטחי מגע אלקטרוניים, דוגמת עכבר מחשב וטלוויזיה (7 מבין 16 דגימות).
שבעה מחקרים בחנו באופן ספציפי כמה זמן נותר נגיף הקורונה על משטחים, עם הערכת 29 משטחים ייחודיים. תשעה מחקרים בחנו מתכת אל-חלד ומשטחי פלסטיק, מחקרים אחרים בחנו משטחי זכוכית, כפפות ואלומיניום.
עוד נבחנו 20 אמצעי חיטוי שונים כנגד נגיף הקורונה, תשעה מחקרים מצאו כי הירידה בעומס הנגיפי הייתה תלויה במינון ובמשך זמן המגע בין חומרי החיטוי והמשטחים. חלק משיטות החיטוי, דוגמת חום ומגע ממושך עם חומר חיטוי לידיים הובילו לירידה משמעותית בעומס הנגיפי (ירידה בשיעור 6 log).
בשלושת המחקרים שהתמקדו בחיטוי נגיפי קורונה על משטחים, קרינת אור שמש למשך למעלה מ-60 דקות וקרינת UV-C למשך למעלה מ-2 דקות הובילו לירידה בשיעור 4 Log, אך החוקרים מדגישים כי המחקרים היו מוגבלים לחודש יולי.
מתוך כנס ASTMH
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!