ועדת הקורונה בכנסת קיימה היום ישיבה מיוחדת על נושא החיסונים. להלן סיכום המפגש:

דוברות הכנסת (ועדת הקורונה): פיתוחי חיסוני קורונה בעולם: יותר מ-190, כ-45 מהם נוסו רפואית, ומתוכם כעשרה בשלב מתקדם

כך נחשף בוועדת הקורונה. משרד הבריאות: קשה לתת מועד אופטימי לחיסון יעיל ובטח. יו”ר הוועדה יפעת שאשא ביטון (בתמונה) : חייבים למצוא דרך לבנות שגרת חיים בצל הקורונה, כיוון שהחיסון לא מגיע מחר בבוקר

יותר מ-190 מאמצי פיתוחי חיסוני קורונה מתקיימים בימים אלו בעולם, כ-45 מהם נוסו רפואית, ומתוכם כעשרה בשלב מתקדם. כך נחשף היום (שלישי) בוועדת הקורונה בכנסת, ע”י אחראי רכש החיסונים במשרד הבריאות.  יו”ר הוועדה, יפעת שאשא-ביטון (כולנו בליכוד), אמרה כי מעודד שמתקיים על הטכנולוגיות הקיימות, אנחנו באי וודאות גדולה ויש רק דבר אחד ברור- חייבים למצוא דרך לבנות שגרת חיים בצל הקורונה, כיוון שהחיסון לא יגיע מחר בבוקר.

לדברי מיקי לוי (יש עתיד-תל”ם), מיוזמי הדיון, כחלק מניסיון להתכונן ליום בו יימצא חיסון להתמודד עם נגיף הקורונה חתמה מדינת ישראל עד כה על שלושה הסכמים לרכישת חיסונים, כאשר שניים מהם בטכנולוגיה שמעולם לא פותח באמצעותה חיסון, והיא חדשנית וניסיונית.

לוי ציין, כי סקר סירולוגי שבוצע לאחרונה הראה נתונים נמוכים על “חסינות העדר” של החברה הישראלית, שעומדת על כ- 5.5% מהאוכלוסייה שנדבקה בקורונה ונראה כי החיסון, כאשר יגיע, יהיה הפתרון היעיל היחיד להתמודדות עם הנגיף שמשבש את חיינו ומאיים על המשק, הכלכלה והחברה שלנו.

לדבריו, עם אחת החברות איתן חתמה ישראל הסכם היא שילמה עבורו 238 מיליוני , תשלום שלא יוחזר במקרה של כישלון או קושי באספקה. לצד זה פורסם לאחרונה כי ביחס למדינות אחרות, ישראל טרם רכשה או הזמינה כמות גדולה ומותאמת של חיסונים. זאת, בשעה שמרבית החברות שעובדות על ייצור חיסונים, כבר הגיעו לכדי מיצוי המלאי העתידי האפשרי. החיסונים שעובדים עליהם בישראל, טרם הגיעו לשלב הניסוי הראשון, ומאידך – כמויות החיסונים שהמדינה כבר רכשה אופציות עבורם הן קטנות ביחס לגודל האוכלוסייה, ולא ברור כי כאשר כבר יהיה חיסון שכזה – כיצד מדינת ישראל נערכת לחיסון האוכלוסייה והאם גובשה או מגובשת תכנית חיסונים שכזו.

אמין אל חט’יב (הרשימה המשותפת), אף היא מיוזמות הישיבה, הוסיפה כי “החורף בעייתי תמיד לאוכלוסיות-בסיכון, ומעמיס על מערכת הבריאות. המדינה חייבת להיערך מידית לרכישת חיסונים, גם אם טרם פותחו”.

לדברי ד”ר אסנת לוקסמבורג, ראש החטיבה הטכנולוגית במשרד הבריאות, פיתוח חיסון שגרתי, נמשך  7-10 שנים, הסיכוי להצלחת מאמץ פיתוח (בודד) אינו גבוה, ישנם מעל 190 מאמצי פיתוח מוכרים, מהם כ-45 בשלבי ניסוי קליני, ומתוכם כעשרה בשלב מתקדם. מדינות העולם בשלבי רכש מתקדמים של מנות החיסון ל-2021. כל  העת מתקיימת עבודה מאומצת רבה, ומתמודדים עם מדינות רבות בעולם, מקצרים את כל ההליכים הבירוקרטיים, בלי לוותר על הבטיחות והבריאות של המתנסים בחיסון.

ד”ר אורי פיינשטיין, ראש צוות חיסוני קורונה בחטיבת הטכנולוגיה, סיפר על שיתופי פעולה רבים עם צה”ל, משרד החוץ, המטה לביטחון לאומי ועוד, ולדבריו, בנוסף לפיתוח החיסון המקומי, במשרד פועלים לרכישת חיסונים, במגעים דיפלומטים וכן מעורבים במאמץ הבינלאומי להשגת חיסון. יש סבירות שלפחות אחד מ-190 מפיתוחי החיסון יצליח. “חיסון הוא מוצר ביולוגי מורכב, הניתן להמוני בני אדם בריאים, וגם תופעות-לוואי, ואפילו נדירות, סבירות ולכן מרכיב הביטחון הוא גבוה מאד. כמעט ברור שחלק ממקבלי החיסון יחלו במהלך ניסוי החיסון. אסור להשקיע רק בפיתוח או ניסוי אחד, או בטכנולוגיה אחת, ולכן אנו מתקשרים עם כמה אפשרויות, מפזרים הזדמנויות וקונים במידה מסויימת חתול בשק –  כדי להבטיח שלאזרחי ישראל יהיה חיסון ובהקדם. ייתכן ולא יהיה חיסון עד 2021”.

למצגת עדכון חיסונים שהוצגה בוועדה