כמות הנדבקים בסוף השבוע האחרון הייתה במצטבר פחות מ-1000עם שיעור בדיקות חיוביות של 2.1% ו-2.9% בהתאמה. למרות זאת, ע”פ הדו”ח היומי ל-1/11/20 של המרכז לידע ומידע למאבק בקורונה (המל”ל) מגמת הירידה בהדבקה בקורונה ככל הנראה נעצרה, ולאור פתיחת הלימודים בכיתות א’-ד’ והמשך ההקלות היא אף צפויה לעלות בימים הקרובים.
כך כותבים מומחי המרכז: “בימים האחרונים מסתמנת התייצבות בשיעור הבדיקות החיוביות ובמספר המאומתים (מאות רבות של מאומתים חדשים ביממה . הדבר ככל הנראה מעיד על האטה עד כדי עצירה בירידת התחלואה. אם המגמה תימשך, תיתכן עלייה בתחלואה, במקביל להשפעה אפשרית של כניסת הקלות נוספות לתוקף.
עם זאת, הממוצע השבועי של מספר החולים החדשים במצב קשה ושל מספר המתים ממשיך להצטמצם, לפי שעה, ביחס לשבוע שעבר. “
באשר למצב העולמי, כותבים מחברי הדו”ח כי “בעולם – מספר המאומתים החדשים שובר שיאים בקצב מהיר (כעת מעל ל- 450 אלף ,(מחציתם משויך להתפרצות באירופה, שם התמותה חצתה את רף ה-2,000 ליממה (מאות בצרפת, בריטניה, ספרד, איטליה, פולין וצ’כיה) ומובילה להחלת סגרים ברחבי היבשת. גם בארה”ב ממשיכה הדבקה נרחבת, השבוע זוהו יותר מחצי מיליון נדבקים חדשים.”
באשר לסוגיית התחלואה בקרב ילדים, מפרסם המרכז דו”ח ספציפי העוסק בסוגייה של סיבוכים מאוחרים בקרב ילדים שנדבק בנגיף. (במהדורת הג’ורנאל קלאב הפדיאטרי 210 הצגנו סקירה על כך, ראו כאן ) .
ככלל, כותבים חוקרי המרכז שמדובר בתופעה נדירה, אם כי לא ברורה השכיחות המדוייקת. למרות זאת מציינים המחברים כי “עם העלייה במספר הילדים חולי הקורונה שהחלימו, מצטברים דיווחים מועטים על סיבוכים מאוחרים נוספים בקרבם כגון סוכרת, תסמונות נוירולוגיות נדירות וכן על ילדים שהחלימו הממשיכים לסבול, בדומה למבוגרים, מתופעות מתמשכות בלתי ספציפיות כגון עייפות, קושי בריכוז, קשיי נשימה וכאבים. עם זאת, לפי שעה, הידע אודות תופעות אלו מוגבל ומתבסס על דיווחי תקשורת ודיווחי מקרה ספורים, שפורסמו בספרות המדעית”.
המלצות המחברים הן:
- על כן, ומתוך עקרון הזהירות המונעת, יש לפעול לצמצום היקף התחלואה בקרב כלל שכבות הגיל בארץ, לרבות בקרב ילדים, בכפוף לשיקולים נוספים. לכל הפחות מומלץ לשקלל בקבלת ההחלטות על הקלה בהגבלות הקשורות בילדים, את מרכיב הסיבוכים המאוחרים, הגם שהיקפו אינו ברור.
- מומלץ אף להגביר את מודעות צוותי הרפואה(ובפרט בקהילה) לדיווחים מהעולם אודות סיבוכים מאוחרים אלו.
- כמו כן, נכון להבנתנו להגביר את המעקב ברמה הארצית אחר ילדים שהחלימו (באמצעות מחקרים ייעודיים ואף במסגרת מעקב ארוך טווח אחר סיבוכים מאוחרים בילדים שהחלימו מהמחלה במרפאות מחלימים ייעודיות). בפרט, מומלץ לקיים מעקב, דיווח ורישום סדורים אחר מקרי תסמונת MIS-C בקרב ילדים שהחלימו מהמחלה בארץ.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!