מתן טיפול ב-Enoxaparin (קלקסן) במינון תרפויטי הביא לשיפור התוצאות הנשימתיות בחולים עם COVID-19 בדרגה חמורה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Thrombosis Research.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נגיף הקורונה עלול להוביל למצב של קרישיות-יתר ומספר מחקרים בנבדקים לאחר המוות זיהו מיקרו-תרומבוסים בכלי דם ריאתיים. במחקר הנוכחי בשלב II חולקו באקראי חולים עם COVID-19 שנדרשו להנשמה מלאכותית לטיפול ב-Enoxaparin במינון טיפולי או לטיפול מונע סטנדרטי בנוגדי-קרישה. החוקרים בחנו את שחלוף הגזים לאורך הזמן על-סמך היחס בין הלחץ החלקי של חמצן בדם עורקי ופרקציית החמצן באוויר נשאף (PaO2/FiO2), אשר נקבע בתחילת המחקר, לאחר 7 ו-14 ימים מההקצאה האקראית, מרווח הזמן עד גמילה מוצלחת ממכונת הנשמה וכן את מספר הימים ללא הנשמה.
מדגם המחקר כלל 10 חולים בקבוצת טיפול בקלקסן במינון טיפולים ו-10 חולים קיבלו טיפול נוגד-קרישה במינון מניעתי.
החוקרים מדווחים על עליה מובהקת סטטיסטית ביחס PaO2/FiO2 לאורך הזמן בקבוצת ההתערבות (163 בתחילת המחקר, 209 לאחר 7 ימים ו-261 לאחר 14 ימים, p=0.0004). מנגד, לא תועד שיפור דומה לאורך הזמן בקבוצת הטיפול במינון מניעתי (184 בתחילת המחקר, 168 לאחר 7 ימים ו-195 לאחר 14 ימים; p=0.487).
בקרב חולים בקבוצת קלקסן במינון טיפולי תועד שיעור גבוה יותר של גמילה מהנשמה מלאכותית (יחס סיכון של 4.0, p=0.031) ומספר גדול יותר של ימים ללא הנשמה מלאכותית (15 ימים לעומת 0 ימים, בהתאמה; p=0.028) בהשוואה לטיפול נוגד-קרישה במינון מניעתי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול נוגד-קרישה במינון טיפולי עשוי לשפר את שחלוף הגזים ולהפחית את הצורך בהנשמה מלאכותית בחולים עם מחלה חמורה על-רקע COVID-19.
Thrombosis Research 2020
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!