מספר שיא של נדבקים אמש (3074), אך מספר החולים הקשים נותר יציב על 418, גם בשל 12 מקרי מוות ביממה האחרונה.

העלייה במספר הנדבקים יוצרת מן הסתם לחץ תקשורתי ופוליטי לכיוון סגר ארצי מלא, אך נראה שפרופ’ גמזו עדיין דבק בתכנית הרמזור ויסתפק בסגר מלא על הערים האדומות בלבד.

מספר הנדבקים הכולל לא צריך לדעתנו להיות המדד הקובע לקבלת ההחלטות. מה שחשוב יותר הוא הרכב מספר הנדבקים. אם מתוך 3074 הנדבקים של אתמול היו רק 5-10 בקבוצות סיכון גבוה, אז הנתון הזה הרבה יותר טוב ממצב של ירידה ל- 1000 נדבקים מהם 200 בקבוצת סיכון גבוה, שכן מתוך כאלה, עלולים תוך מספר ימים להתקבל כחולים קשים כמחצית, והמשמעות מבחינת יכולת הספיגה והענקת טיפול איכותי במחלקות הקורונה היא קריטית.

ולכן, כדאי שגם בפרסומי לוח הבקרה של משרד הבריאות והמרכז לידע ומידע,  הנתון המרכזי , אם תרצו, ה-primary end point , שיש להציג ולעקוב אחריו כמדד הקובע של מצב המגיפה הואמספר הנדבקים היומי של אנשים השייכים לקבוצת הסיכון הגבוה. 

 אם המספר הזה יהיה בירידה (בעיקר באמצעות המשך פעילות אפקטיבית של תכנית מגן אבות ואימהות ומהלך מקביל דומה בקהילה) – אז המגמה חיובית ומלמדת על שיפור שליטה ביכולת העמידה של מערכת האשפוז. אם חלילה מספר זה יעלה באופן משמעותי, אז זו מגמה מסוכנת המעמידה את כושר הספיגה של מערך האשפוז בסכנת קריסה.