ע”פ מחקר ישראלי שבחן באמצעות סקר היענות צפויה של אנשי צוות רפואי ומטופלים להתחסן כנגד קורונה , שיעורי ההיענות נמוכים יחסית. הסקר נערך באפריל, בעת תקופת הסגר  והחוקרים (ד”ר אייל סלע וד”ר עמיאל דרור) העריכו שההיענות הצפויה תהיה גבוהה יותר מזו הקיימת לחיסונים באופן כללי.

הסקר בוצע באמצעות שאלונים אנונימיים שהופצו ל-1,941 אנשי צוות רפואי, בהם 211 אחים ואחיות, 338 רופאות ורופאים ועובדי בתי חולים שאינם נמנים על הצוותים הרפואיים. בנוסף, חולקו 1,112 שאלונים לקהל רחב המהווה מדגם מייצג של האוכלוסייה הכללית בארץ.

במסגרת הסקר, הנשאלים התבקשו להשיב אם יסכימו להתחסן נגד קורונה כאשר יהיה חיסון, וכן לציין סיבות שבגינן הם מהססים להתחסן. בנוסף, נשאלו המשתתפים אם הם נוהגים להתחסן נגד שפעת, ושאלות נוספות.

מהמחקר עולה שההיענות הכללית הייתה 75% , והייתה גבוהה יותר משל אחיות (61%). בקרב הרופאים 78% ענו שיבחרו להתחסן. ניתוח לפי מקצועות הראה ש-91% מהצוותים בפנימית השיבו שיתחסנו, לעומת 75% בלבד בכירורגיה.

בצוותים שנחשפו לקורונה הייתה היענות של 94% לעומת 77% בקרב צוותים שלא נחשפו. רק 55% מהאחיות ו-60% מהרופאים ציינו שיבחרו לחסן את ילדיהם נגד קורונה לעומת 70% מהמשיבים מהאוכלוסייה הכללית.

בראיון ל”הארץ” מציינים המחברים שציפו להיענות גבוהה יותר של האחיות שכן רמת החשיפה שלהן לחולים גבוהה אף יותר מזו של הרופאים.

ע”פ הסקר, 76% מהמשתתפים (גם מקרב כלל האוכלוסייה וגם מקרב אנשי צוותי הרפואה)  – השיבו כי הם חוששים מבטיחות החיסון, בעיקר מתופעות לוואי, חשש להדבקה. 11% השיבו שאין צורך בחיסון כי מדובר במחלה קלה שמערכת החיסון שלהם תוכל להתמודד עצמאית.

European Journal of Epidemiology

הארץ

הערת המערכת: מחקר מעניין וחשוב. יש להניח שאם היה נעשה כעת, תוצאות ההיענות הצפוייה עלולים להיות אף יותר נמוכים, הן משום ה”קאוס” התקשורתי וחוסר הוודאות בכל מה שקשור לקורונה, והן מהחששות  שקיצורי הדרך (ולאור הפרסום השבוע על ”החיסון של פוטין”, אולי בצדק..) שייעשו בתהליך פיתוח החיסון עלולים לגרום לכך שהחיסונים שבהם ייעשה שימוש יהיו בטוחים פחות מחיסונים אחרים.